מה הקשר בין גוגל, זיכרון לטווח ארוך וניתוח מחשבות?

במאה ה-16 סר פרנסיס בייקון היה זה שטבע את האמרה "ידע זה כוח". באותה התקופה מי שידע הרבה נתפס כאדם עם עוצמה וכוח, הוא יכול להתמודד טוב יותר עם העולם, להגשים את מטרותיו יותר בקלות ולהתעלות על אלו שאין בידיהם ידע. הידע באותה תקופה היה חלקם של אנשי המעמד העליון שלא שיתפו אותו עם אנשי המעמד הנמוך יותר, ובכך שימרו את הסטטוס קוו של מעמדם, הונם הכספי ואת עמדותיהם. אותו סר פרנסיס בייקון היה פילוסוף ומדינאי באנגליה, הפך במרוצת השנים לאביר, לברון ולויקונט (תואר אצולה) ובכך הוכיח כי דבריו נכונים.

במרוצת השנים שעברו, הזמנים השתנו לגמרי והחיים החלו להראות שונה לחלוטין. האדם בעל הידע כבר לא נתפס כאדם בעל הכוח או המעמד הגבוה, אלא כאדם רגיל כמו כל אדם אחר. השוני הגדול שלנו יש ולא היה במאה ה16 הוא האינטרנט ומנוע החיפוש של גוגל. אם פעם כאשר היינו מבקשים להיחשף למידע היינו הולכים לאדם בעל הכוח ומקשיבים לו, היום אנחנו לא זקוקים לאותו אדם אלא אנחנו עושים את זה בלחיצת כפתור. אם פעם כדי לשמוע מישהו מנוסה בחיים היינו הולכים להורים ומנסים לשאול אותם, או הולכים לספריה ומחפשים את הספרים הנכונים, היום כל שעלינו לעשות הוא להיכנס דרך המחשב או הטלפון הנייד למנוע החיפוש של גוגל ולמצוא כמעט את כל המידע שאנחנו רוצים תוך שניות ספורות.

מאותן הסיבות שהוזכרו, נכון יותר לשנות את המשפט שאמר סר פרנסיס בייקון אל המשפט שמתאים למציאות של היום – "ניהול וחיפוש ידע זה כוח". מכיוון שכל המידע שאנחנו רוצים למצוא נמצא במרחק אפסי מאיתנו, אנחנו כבר לא מתרשמים מהידע כמו שהיינו מתרשמים ממנו בעבר. היום במקום להגיד ידע זה כוח אנחנו חיים בעידן של השאלה – האם האדם יודע כיצד למצוא את המידע הרלוונטי ביותר ובאיזה מהירות הוא עושה את זה?

במאמר זה נרצה להתייחס לשינויים שיצרה גוגל במאגר הידע האנושי. כפי שציינו, גוגל הפכה את המידע העולמי לנגיש יותר. התפיסה שלנו לגבי חיפוש ידע השתנתה והפכה להיות מהירה יותר. כאשר אדם מסויים שואל את עצמו שאלה, הוא ניגש באופן אינסטנקטיבי למנוע החיפוש ומוצא תשובה לשאלתו תוך שניות ספורות. יתר על כן, אפילו השפה שלנו השתנתה וכאשר אדם רוצה לשאול שאלה, חבריו יציעו לו "לגגל" אותה באינטרנט.

האם הנגישות גורמת לנו לשכוח מידע?

הנגישות היום יומית למידע ולמנועי החיפוש השונים שבראשם עומד מנוע החיפוש של גוגל, גורמים לנו לזלזל בידע, לא להתאמץ כדי לזכור אותו ואף לירידה במוטיבציה, בקוגניציה ובמחשבה. המידע לא נשמר לנו בראש מכיוון שאנו לא טורחים לשמור אותו, אלא סומכים על מנוע החיפוש שיעשה את זה בשבילנו במידת הצורך.

במחקר של Betsy Sparrow ועמיתיה, הנבדקים התבקשו להקליד במחשב 40 משפטי טריוויה, כמו "עין של יען גדולה יותר מהמוח שלה". לכל משפט שהתבקשו להקליד, הייתה הערה באם המידע ישמר במחשב או יימחק. בבדיקת זיכרון בהמשך, נמצא שהנבדקים זכרו פחות את המשפטים שידעו שישמרו במחשב. לפיכך ניתן להניח שכאשר אנו יודעים שהמידע נגיש ואין לנו צורך לזכור אותו, אנחנו זוכרים פחות.

אז כולנו נחשפנו לאדם אחד לפחות שמשתמש כל יום בתוכנות ניווט על מנת להגיע לאותו מקום עבודה שהוא עובד בו במשך שנים, כאשר בלי תוכנת הניווט הוא ילך לאיבוד. חלקנו הגדול זוכר את אותם הימים שהיינו זוכרים מספרי טלפון בעל פה בלי שימוש באביזרי עזר. היום הטלפונים החכמים עושים את זה בשבילינו והאנשים שזוכרים מספרי טלפון הולכים ומתמעטים. דניאל וגנר טוען שהפלאפונים, האינטרנט ומנועי החיפוש הפכו להיות ה"דיסק קשיח" של הזיכרונות שלנו ואין לנו את הרצון והמוטיבציה לזכור דברים בעצמנו.

ומצד שני, האם המידע הנגיש הפך אותנו ל"מומחים"?

ובהמשך לאמור, אנו חייבים לציין שלאינטרנט ולמנועי החיפוש יש המון צדדים חיובים, אולי אפילו הרבה יותר מאלו השליליים. בעזרת מנועי החיפוש הפכנו להיות מומחים כמעט בכל תחום. האינטרנט גמר את עידן הבדלי המעמדות בהקשר של מידע, ואנשים מחזיקים בידיהם כוח גדול מזה שהיו מחזיקים בעבר. היום כל אדם עם חיבור לאינטרנט יכול לחפש וללמוד מגוון עצום של נושאים. מאיך להתקין מזגן ועד איך להטיס מטוס.

אנשים צורכים הרבה יותר מידע מאשר היו צורכים בעבר והמידע נהיה נגיש לכל אדם שיחפוץ בו. בנוסף, המידע שאנחנו נחשפים אליו הרבה יותר מגוון וחושף אותנו לעולמות שבעבר לא יכולנו בכלל להיחשף אליהם, גם אם היינו אנשי מעמד עליון בעלי ידע רב. היום ניתן לקרוא בשניות על דברים שקורים בצד השני של הגלובוס, או דברים שקורים מתחת לאף שלנו ולא היינו שומעים עליהם ללא האינטרנט ומנוע החיפוש.

תוצאות החיפוש של גוגל – הקדמה

כאשר אנו מחפשים בגוגל, נוכל להבחין בשתי סוגים של תוצאות: תוצאות ממומנות ותוצאות אורגניות. התוצאות הממומנות הן אלו שנמצאות בד"כ בחלק העליון של הדף ובצידו השמאלי, ועשרת התוצאות האורגניות נמצאות במרכז הדף.

התוצאות הממומנות הן מודעות שמפורסמות על ידי בעלי עסקים והן כרוכות בתשלום לפי כמות הקליקים. על מנת לפרסם במיקום זה, משתמשים במערכת של Google Adwords והפרסום מתבצע לפי מילת מפתח. ככל שיש יותר מפרסמים על מילת מפתח מסויימת, המחיר לקליק יקר יותר, ממש כמו במכרז. לחצו לקריאה נוספת על קידום ממומן

לעומת זאת, התוצאות האורגניות הן התוצאות שגוגל ממליצה עליהן כתוצאות הכי רלוונטיות לאותו מונח החיפוש. גוגל מעוניינת להציג בתוצאות אלו את האתר הכי רלוונטי לגולש ולכן קובעת פרמטרים לדירוג אתרים באלגוריתם שלה. לדוגמא, ככל שיש יותר קישורי עוגן ( לדוגמא: הפקת סרטון תדמית ) ממקורות רלוונטיים ברשת אל דף מסויים, יש לאותו דף יותר סיכויים להופיע בתוצאות החיפוש של אותה מילת המפתח.

עבודתם של מקדמי אתרים היא לפענח מהם הפרמטרים באלגוריתם של גוגל וכך לקדם דפים לראש תוצאות החיפוש. לעומת זאת, גוגל משנה באופן קבוע את הפרמטרים הללו, מכיוון שהיא יודעת שיש מקדמי אתרים שמשנים את תוצאות החיפוש ועלולים לפגוע בגוגל. כלומר, עלולים לגרום למנוע החיפוש להיות לא רלוונטי למשתמש שחיפש מילת מפתח כלשהיא, ובכך לגרום לגולש לוותר על גוגל ולהשתמש במנוע חיפוש אחר.

תוצאות מותאמות לכל גולש

מכיוון שגוגל מעוניינת להציג לגולש את התוצאה הכי רלוונטית כבר בחיפוש הראשון, היא מנסה לשנות את האלגוריתם שלה ולהציג תוצאות שונות ומותאמות לכל גולש. בשנים האחרונות החיפוש נעשה יותר ויותר מותאם אישית, כך שאדם שמחפש מונח מסויים באילת לא יראה בהכרח את אותן התוצאות אם יחפש בתל אביב למשל.

בנוסף למיקום הגיאוגרפי, גוגל משנה את תוצאות החיפוש לפי היסטוריית הגלישה של אותו גולש, לפי היסטוריית השיחות שלו בג'ימייל, לפי סוג המכשיר שלו (אייפון/ אנדרואיד/ טאבלט/ מחשב נייח וכד') ועם הזמן מוסיפה עוד ועוד פרמטרים לחיפוש ייחודי לכל גולש.

יתר על כן, חלק מהתוצאות ומהמודעות שאנו רואים מגיעות אלינו מכיוון שביקרנו באתר מסוים. בעל האתר השתיל לנו בדפדפן קובץ "קוקיס" ומאותו הרגע הוא יכול לפרסם רק לנו את אותה המודעה שוב ושוב. שיטת הפרסום הנ"ל נקראת Remarketing או בעברית – פרסום חוזר. לקריאה נוספת כאן

האם המידע שמוצג בגוגל משפיע על תפיסת העולם שלנו?

כאשר אנו מבינים כיצד פועל מנוע החיפוש של גוגל, עולות שאלות רבות בנוגע להשפעה של גוגל על תפיסת העולם של המשתמשים. החיפוש אכן נעשה מותאם אישית יותר ויותר, אך כאשר כל גולש רואה תוצאות שונות, השאלה אילו תוצאות לא הופיעו אצלו בחיפוש ומדוע? או למשל, כיצד גוגל יודעת אילו תוצאות הכי רלוונטיות לאותו הגולש? האם הצגה של אותו המידע שוב ושוב לא עלול לקבע את המחשבה שלנו ולמנוע רב גוניות?

פרופ' לוונדווסקי מספר במחקרו על הטעות הנפוצה לגבי חיסונים של ילדים. הוא טוען שאנשים סומכים יותר על מידע שמדורג גבוה בתוצאות החיפוש ומכך יוצא שמידע שגוי לעיתים מקבל תאוצה ברשת, והופך אותו למידע נפוץ אך שגוי. כלומר, אפילו תוצאות חיפוש שגויות עלולות לקבע את דפוס המחשבה שלנו.

בדומה לפרופ' לוונדווסקי, גם חוקרים אחרים בחנו את המשמעות של דירוג אתרים במנוע החיפוש, על תפיסת העולם שלנו (המאמר המלא בקישור כאן ). הם בחנו נבדקים בעזרת Eye-Tracking והציגו להם חיפוש של גוגל. גם במקרה זה התוצאות השגויות הופיעו בראש תוצאות החיפוש ובכל זאת הנבדקים האמינו שהתוצאות הללו יותר נכונות, למרות שהמידע האמיתי הופיע בתוצאות שהיו בהמשך הדף. התופעה נגרמת לכאורה מכיוון שהגולשים מסתמכים על מנוע החיפוש שידרג בשבילם את התוצאה הרלוונטית ביותר, למרות שלרובם אין להם מושג כיצד מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות.

נניח וארצה למשל לחפש את שמו של חבר כנסת מסויים. מכיוון שבעבר כבר גלשתי בדף מסויים של אותו ח"כ, סביר להניח שאראה את אותו הדף במקום הראשון. האם הצגה של תוצאה מסויימת שוב ושוב לא עלולה לקבע את המחשבות שלי? או למשל, נניח והדף הראשון בתוצאות החיפוש מכיל המון דפים שקודמו רק על ידי מקדם אתרים אחד, האם הוא לא מונע מהגולשים לקבל מידע נוסף על אותו חבר כנסת? האם הוא מונע בעצם את היתרון שיש לאינטרנט ברב גוניות של דעות ומידע?

ההשפעה של גוגל על תוצאות הבחירות באוסטרליה

רוברט אפשטיין ביצע ניסוי בו הוא היטה את תוצאות מנוע החיפוש, בנוגע ל-2 מתמודדים על ראשות הממשלה באוסטרליה. חלק מהנבדקים צפו בתוצאות חיוביות על מועמד מסויים, שקודמו לראש תוצאות החיפוש. חלק מהם צפו בתוצאות חיוביות שקודמו לגבי המועמד השני וחלק צפו בתוצאות נייטרליות. לאחר הניסוי הנבדקים התבקשו לדרג את מידת האמון שלהם במועמדים ולסיכוי שיבחרו בהם בבחירות הקרובות. נמצא שההטייה עבדה ואלו שראו תוצאות חיוביות בראש התוצאות על מועמד מסויים, נטו לבחור בו ולהיפך.

ההשפעה של גוגל על התקשורת והעיתונות

בנוסף להשפעה שציינו על הגולשים עצמם, ניקי אשר מהמגזין ניימנלאב, מתאר את ההשפעה של קידום אתרים על כתיבה של ידיעות וחדשות באינטרנט. הכותבים צריכים לדאוג שהטקסט יהיה מותאם למנועי החיפוש ושיהיו לו המון קוראים. אם פעם העיתונאים היו כותבים מאמרים ענייניים בכדי לחשוף את האמת לציבור, היום הם כותבים מאמרים בצורה שונה, כדי לקבל כמה שיותר חשיפה וקליקים.

לפיכך, ניתן להבין שיש השפעה כפולה על תפיסת העולם של הגולשים. הן מהצד של מקדמי האתרים שמשפיעים על תוצאות החיפוש והן מהצד של התקשורת שפועלת בדומה למקדמי האתרים ושמה דגש על כמות הכניסות ולא בהכרח על איכות המידע.

שימוש בגוגל וניתוח מאגרי מידע למטרות מחקר

מעבר להשפעה של גוגל על דעת הקהל העולמית (לטובה או לרעה), ניתן למצוא יתרונות בשימוש במידע העצום להבנה של העולם, ולניבוי ומחקר בעזרת חכמת ההמונים. חוקרים רבים משתמשים בניתוח של מאגרי מידע כדי לנבא או לחקור תחומים מסויימים. הכלי לתכנון מילות מפתח של גוגל, מציג את כמות החיפושים החודשית הממוצעת של כל מילות המפתח.גוגל טרנדס מציג את החיפושים הבולטים באיזורים ספציפיים בעולם ואת נפח החיפוש שלהם בכל תקופה של זמן. כמו כן, אפילו בדיקה של השלמת המילים של גוגל, יכולה להביא אותנו לגיבוש של רעיונות מחקר ומסקנות שונות שעלולות להשפיע על ההבנה שלנו את העולם.

השלמת מילים אוטומטית – Autocomplete

צמד החוקרים בייקר ופוטס החליטו לבחון את הסטריאוטיפים שיש בארה"ב בעזרת השלמת המילים של גוגל. הם חיפשו בגוגל שאלות על קבוצות אתניות וראו את ההשלמות שיצאו. למשל, כאשר חיפשו "למה שחורים" הם ראו שהשלמת המילים כללה את החיפוש "למה שחורים מסריחים".

כאשר אנחנו מחפשים מונח מסויים ורואים את השלמת המילים, יש סיכוי שנבחר לחפש מונח אחר משרצינו. כלומר, השלמת המילים יכולה לשנות את דעתנו ואת התפיסה שלנו בנושאים מסויימים. יתר על כן, במקרה זה ייתכן והשלמת המילים רק חיזקה את הסטריאוטיפים. אנחנו מניחים שאם כל כך הרבה אנשים מחפשים את אותו הסטריאוטיפ על אותה קבוצה אתנית, כנראה שהסטריאוטיפ נכון.

ניתוח מונחי חיפוש או ניתוח מחשבות?

החוקר סטפן דווידוויץ' מנתח את מונחי החיפוש ומוכיח לנו שאנחנו עדיין מושפעים מדעות קדומות. הוא מצא שלמרות השאיפה לשיוויון מיגדרי, הורים אמריקאים שואפים שבניהם יהיו חכמים ובנותיהם רזות. במאמרו הוא מראה שעל כל 10 חיפושים של "האם בתי מחוננת?" היו 25 חיפושים של "האם בני מחונן?", למרות שבפועל יש 11% יותר בנות מבנים בכיתות מחוננים. בנוסף, הוא מראה שעל כל 10 חיפושים של "האם בני סובל מעודף משקל?" היו 17 חיפושים של "האם בתי סובלת מעודף משקל?" למרות שבפועל בנים שמנים יותר ב-9% מבנות. דווידוביץ' מציב תמונת מראה מול החברה ומוכיח שהשאיפה לשיוויון מיגדרי היא רק על הדף כאשר מדובר בילדים שלנו.

אם היה רוצה לחקור את הסוגיה בדיווח ישיר, ייתכן ולא היה יכול למצוא הבדלים מכיוון שאנשים לא מודעים ולא בהכרח ידווחו על עצמם ככאלו. לעומת זאת, כאשר הוא בודק את נפח החיפוש, הוא בעצם מנתח את מחשבותיו הממוצעות של האדם. למרות שהניתוח איננו אמפירי, ניתוחים שכאלו יכולים לתרום למדע ולעזור לנו להבין את מחשבותיו של האדם וכפועל יוצא, לגרום לנו להרהר ולשנות את דעותינו בהקשרים שונים ומגוונים.

כלים נוספים של גוגל וצורת השפעתם על תפיסת הידע העולמית

בנוסף להשפעה שיש לתוצאות החיפוש על תפיסת הידע שלנו, כלים נוספים של גוגל השפיעו ותרמו למערך המידע העולמי. גוגל סקולאר למשל, מעודדת את המחקר העולמי ומאגדת המון מחקרים מדעיים במקום אחד. ג'ימייל אפשרה לנו לשתף ידע בין אנשים במהירות, בקלות וללא הגבלת נפח. גוגל דרייב מאפשרת לנו לעבוד על מאגרי מידע בשיתוף פעולה אונליין, להכין טפסי שאלונים ולאחסן את המידע העצום על הענן של גוגל. כל אלו הוסיפו ועזרו לנו להעביר מידע בקלות בין אנשים, מה שבעבר היה אפשרי רק בדרכי תקשורת מסורתיים ואיטיים יותר. המידע הפך לנגיש יותר ואפשר למשתמשים להיות מעודכנים יותר וחשופים יותר למידע העולמי.

"ניהול וחיפוש ידע זה כוח"

בתחילת הפוסט הצגנו את ההשפעה השלילית של מאגר המידע של גוגל. אנשים נוטים לשכוח מידע כאשר הם יודעים שהמידע שמור ונמצא במרחק של כמה קליקים בודדים מהם. כמו כן, מכיוון שיש כמות אדירה של ידע שלא היה קיים בעבר ואין לנו אפשרות לזכור הכל, נשמע הגיוני שהאינטרנט הפך "לדיסק הקשיח שלנו". ממש כמו שהמוח שלנו פועל, הזיכרון לטווח ארוך שומר את המידע וזיכרון העבודה משתמש בו, כך גוגל שומר את המידע לרשותנו וכאשר אנו זקוקים לו אנחנו מחפשים אותו.

בהמשך הצגנו כיצד פועל מנוע החיפוש והאלגוריתם של גוגל. כמו כן הצגנו את השינויים לטובת חיפוש מותאם אישית לכל גולש. הצלחנו להראות כיצד שינויים אלו וככלל דירוג האתרים, עלול להוות בעיה ועלול לקבע את המחשבות והדעות שלנו. מקדמי האתרים עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות למשל ואפילו אנשי התקשורת והעיתונאים ששינו את שיטות הכתיבה שלהם בהתאם לגוגל, עלולים להשפיע עלינו.

יחד עם זאת, עצם קיומו של מאגר מידע שכזה עוזר לנו המון וניתוח שלו יכול לתרום למחקר ולמדע. חוקרים רבים משתמשים בניתוח של מאגרי מידע כדי ללמוד על מחשבות האדם ובכך יכולים לשנות את תפיסת עולמנו בהקשרים שונים. כלים שונים של גוגל עזרו לנו לתקשר ולהעביר מידע בקלות תוך שניות בודדות. המידע הפך לנגיש יותר ואפשר למשתמשים להיות מעודכנים יותר וחשופים יותר לידע העולמי, מה שלא יכלו לעשות בעבר.

החשיפה הגדולה והנגישות של מרבית בני האדם למאגר מידע עצום שכזה אפשרה לנו ללמוד, להתפתח ולהפוך למומחים כמעט בכל תחום רק אם נרצה. אנו יכולים להשתמש בגוגל לטובה או לרעה, אנו יכולים לטעות ולהטעות אך בכל אופן התפיסה שלנו השתנתה בקשר לידע, אנחנו כבר לא אותו אדם שהיינו פעם ללא כל הידע שיש היום ברשותנו. לפיכך, נכון יותר לשנות את המשפט שאמר סר פרנסיס בייקון למשפט שמתאים למציאות של היום – "ניהול וחיפוש ידע זה כוח". אז כדי שהכח יהיה בידכם, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר איך לחפש בגוגל ולמצוא את המידע המבוקש במהירות ובקלות.