ב-17 באוגוסט 2026 נכנס לתוקף שינוי שגוגל הודיעה עליו רשמית באופן שבו גוגל אדס מנהלת קמפיינים שמוגבלים בתקציב. הוא לא מופיע בכותרות, לא דורש מכם שום פעולה, ובדיוק בגלל זה קל לפספס אותו. וכשמפספסים אותו, זה עלול לעלות בפניות ובמכירות.

הנה מה שמשתנה, בשפה פשוטה, ומה צריך לבדוק לפני התאריך.

איך גוגל מחליטה כמה לשלם על המרה

כשמפרסמים בגוגל, מגדירים יעד: כמה אתם מוכנים לשלם על כל המרה. המרה היא כל פעולה שחשובה לעסק, פנייה, מכירה, הרשמה לרשימה או שיחת טלפון. נניח שהמרה שווה לכם 40 שקל. גוגל מקבלת את המספר כיעד ומנסה להשיג כמה שיותר המרות סביבו. בשפה המקצועית זה נקרא יעד עלות המרה (Target CPA), או יעד החזר על הוצאות פרסום (Target ROAS) אם מודדים לפי ערך ההמרה ולא לפי כמות.

אצל חלק גדול מהמפרסמים התקציב היומי נגמר לפני שכל מי שחיפש הספיק לראות את המודעה. גוגל מסמנת קמפיין כזה כ"מוגבל בגלל התקציב".

במצב הזה קרה עד היום דבר מסוים. גוגל נטתה לבחור רק את ההמרות הזולות והבטוחות, והתוצאה בפועל הייתה עלות נמוכה מהיעד. הגדרתם 40, שילמתם 20.

מה משתנה ב-17 באוגוסט

מ-17 באוגוסט גוגל תיצמד ליעד שהגדרתם בצורה הדוקה יותר. אם הגדרתם 40, היא תרשה לעצמה להוציא קרוב ל-40 על כל המרה, גם אם קודם הסתפקה ב-20.

בפועל זה אומר אותו תקציב, אבל כל המרה עולה יותר, ולכן נכנסות פחות המרות באותו כסף.

(המספרים כאן הם דוגמה להמחשה. אצל כל מפרסם הפער נראה אחרת, ויש מי שכמעט לא ירגיש. אבל הכיוון זהה: מי שנהנה עד היום מעלות נמוכה מהיעד הוא זה שהכי עלול להיפגע.)

מי מושפע ומי לא

השינוי נוגע רק לקמפיינים שמסומנים "מוגבל בגלל התקציב" וגם משתמשים ביעד: יעד עלות המרה (Target CPA) או יעד החזר על הוצאות פרסום (Target ROAS). קמפיין שמשתמש ב"מקסימום המרות" או "מקסימום ערך המרה" בלי יעד מספרי לא מושפע.

שימו לב לנקודה שמבלבלת. אם הגדרתם "מקסימום המרות עם יעד" (או "מקסימום ערך המרה עם יעד"), גוגל מתייחסת לזה כיעד לכל דבר, והקמפיין בתוך השינוי. גוגל גם החלה להחליף את השמות של האסטרטגיות האלה בממשק ל-"Target CPA" ו-"Target ROAS", אבל ההחלפה מתגלגלת בהדרגה, אז ייתכן שבחשבון שלכם עדיין מופיע השם הישן, כמו "ערך המרה מקסימלי". השם פחות חשוב מהשאלה האחת שקובעת: האם מוגדר יעד מספרי, או לא.

השינוי לא מדליק שום נורה אדומה

זו הנקודה שחשוב לעצור עליה. אין הודעת שגיאה, אין התראה בולטת. הקמפיין ממשיך לרוץ, המודעות תקינות, התקציב לא זז. הדבר היחיד שזז הוא כמות ההמרות, וקל לתלות ירידה כזו בעונה, במתחרים או בשוק.

לכן זה שינוי שאפשר לחיות איתו חודשים בלי לזהות אותו. הוא מצטרף לשאר המקומות שבהם תקציב פרסום דולף בשקט, נושא שהרחבנו עליו במדריך על בזבוז תקציב בגוגל אדס.

ככה זה נראה אצלנו

בשביל להמחיש, ניקח קמפיין אמיתי שאנחנו מנהלים. הוגדר לו יעד החזר על הוצאות פרסום של 400%, כלומר 4 שקלים ערך על כל שקל שמושקע. הקמפיין עובד טוב כבר הרבה זמן, והתקציב היומי שלו מוגבל, נגמר כל יום.

הנקודה המעניינת: בפועל הקמפיין מחזיר קרוב ל-950%, יותר מפי שניים מהיעד שהוגדר לו. היעד של 400% הפך מזמן למספר על הנייר. גוגל התעלמה ממנו כי הקמפיין ביצע הרבה מעליו, וזה עבד לטובתנו.

מ-17 באוגוסט זה משתנה. אילו לא היינו נוגעים, גוגל הייתה מתחילה להצמיד את הביצוע ליעד הישן, וההחזר בפועל היה יורד מ-950% לכיוון 400%. באותו תקציב בדיוק היינו מקבלים כמעט חצי מהערך שאנחנו מקבלים היום. לא בגלל שהקמפיין נחלש, אלא בגלל מספר ישן שנשאר בהגדרות.

מה שעשינו במקום זה פשוט. נכנסנו, בדקנו מה הקמפיין באמת מחזיר, ועדכנו את היעד כך שישקף את המציאות, עוד לפני התאריך. אותו קמפיין, אותו תקציב, אבל היעד עכשיו מדבר את אותה שפה כמו הביצוע. השינוי של גוגל כבר לא לוקח לנו כלום, כי אין יותר פער בין מה שהגדרנו למה שקורה.

זה כל ההבדל. לא ידע סודי ולא טריק. רק מישהו שנכנס בזמן, ראה את הפער, ופעל לפני שהוא הפך להפסד.

יש חלון עד 17 באוגוסט

מ-6 ביולי גוגל פתחה כלי בתוך החשבון שמראה איך הקמפיין ביצע מול היעד, ונותן שלוש אפשרויות:

• לא לגעת. הקמפיין יתיישר ליעד המקורי. למי שנהנה מעלות נמוכה, זו בדרך כלל האפשרות היקרה.
• להתאים את היעד לביצוע בפועל. אם שילמתם 20, מעדכנים את היעד ל-20 ושומרים על הביצוע הקיים.
• לקבוע יעד חדש. אם מטרות העסק השתנו.

הבחירה תלויה בנתונים של כל קמפיין בנפרד. אין תשובה אחת שנכונה לכולם.

מה לבדוק עד התאריך

1. אילו קמפיינים מסומנים "מוגבל בגלל התקציב" ומשתמשים ביעד עלות המרה או ביעד החזר. רק הם מושפעים.
2. מה העלות בפועל להמרה מול היעד שהוגדר. פער לטובתכם משמעו שהקמפיין בסיכון להתייקר.
3. האם כדאי להתאים את היעד לביצוע בפועל לפני 17 באוגוסט. זו החלטה שתלויה במספרים של כל קמפיין, ולא תמיד מה שנראה נכון במסך נכון לאורך זמן.
4. אחרי שעדכנתם (או החלטתם לא לגעת), עקבו אחרי הביצוע בשבועיים שאחרי 17 באוגוסט מול הממוצע של היום. גוגל שומרת את כל ההיסטוריה, אז קל להשוות את התקופה שלפני ואחרי ולזהות אם השינוי השפיע.

הרובד המקצועי

השינוי חל על אסטרטגיות הצעת מחיר מבוססות יעד (Target CPA ו-Target ROAS) בקמפיינים מוגבלי תקציב, בסוגי הקמפיינים המרכזיים: חיפוש (Search), שופינג (Shopping), פרפורמנס מקס (Performance Max), דימנד ג'ן (Demand Gen) וטיולים (Travel). הוא לא חל על קמפיינים של אפליקציות ווידאו. קמפיינים של Display ומלונות כבר עברו להתנהגות החדשה עוד קודם, אז מבחינתם אין שינוי בתאריך הזה.

זה קורה בו-זמנית עם החזרת השמות "Target CPA" ו-"Target ROAS" כאסטרטגיות עצמאיות בממשק, אחרי שנים שהוסתרו בתוך "מקסום המרות עם יעד". כלומר גם השמות שאתם רואים בחשבון השתנו לאחרונה, וגם ההתנהגות מאחוריהם משתנה עכשיו.

השורה התחתונה

שינויים כאלה בגוגל אדס קורים כמה פעמים בשנה, לרוב בשקט, ולכל אחד מהם השפעה ישירה על כמות ההמרות ועל העלות שלהן. ההבדל בין מי שמרוויח מהם למי שנפגע הוא בדרך כלל שאלה אחת: האם יש יד מקצועית על ההגה שמזהה את השינוי ביום שהוא יוצא, או שמגלים אותו כשהפניות כבר ירדו.

השינוי הזה נכנס ב-17 באוגוסט. אם אתם לא יודעים באיזה מצב הקמפיינים שלכם, או לא בטוחים שמי שמנהל אותם שם לב אליו, זה הזמן לבדוק.

רוצים שנבדוק את זה יחד לפני התאריך? כך אנחנו מנהלים קמפיינים ממומנים בגוגל, עם יד על ההגה.

מקורות רשמיים: הודעת גוגל על השינוי באסטרטגיות מבוססות יעד | דף השאלות הנפוצות של גוגל

The post שינוי אסטרטגיית הצעות מחיר של גוגל אדס: מי מושפע ומה לעשות appeared first on Razi Interactive.

מחקר חדש של WordStream שבדק למעלה מ-15,000 חשבונות Google Ads חשף מספרים שרוב המפרסמים לא היו רוצים לראות. ודווקא מי שמשקיע תקציב גבוה, לא בהכרח מקבל תוצאות טובות יותר.

בואו נפרק את הנתונים.

כמה כסף באמת מתבזבז בגוגל אדס?

מתוך 15,000 חשבונות שנבדקו, חשבון ממוצע מבזבז כ-$3,383 על קליקים לא ממירים במשך 90 יום. חלק מהחשבונות? בזבזו מעל $10,000 בחודש על קליקים שלא הניבו שום דבר.

תחשבו על זה רגע. אתם משלמים לגוגל על אנשים שלחצו על המודעה שלכם, נכנסו לאתר, ויצאו בלי לעשות כלום. לא השאירו פרטים, לא קנו, לא התקשרו. פשוט נכנסו ויצאו.

זה בדיוק מה שאנחנו קוראים לו "הדלי עם החור". אפשר לשפוך כמה מים שרוצים, אבל אם יש חור בתחתית, הדלי לעולם לא יתמלא.

29% מהחשבונות: אפס המרות ב-3 חודשים

הנתון הזה היה מפתיע גם לנו.

כמעט שלושים אחוז מהחשבונות שנבדקו לא ייצרו אפילו המרה אחת במשך 90 יום. לא פנייה, לא שיחה, לא רכישה. שלושה חודשים של תקציב שפשוט נעלם.

ואם חושבים שזו בעיה רק של עסקים קטנים, אז לא. גם בקרב מפרסמים שמוציאים מעל $10,000 בחודש, 4% ייצרו אפס המרות. ארבעה אחוז מעסקים שמשקיעים עשרות אלפים. בלי תוצאה אחת.

מה זה אומר? שגם מפרסמים גדולים לא בהכרח מודדים המרות כמו שצריך. מדידה נכונה היא הבסיס לקמפיין ממומן מוצלח ואפקטיבי לטווח ארוך.

תקציב גדול לא מפצה על חשבון מנוהל בצורה גרועה. אפשר להוציא 50,000 שקל בחודש ולקבל פחות תוצאות ממי שמוציא 5,000 שקל, אם המבנה והאופטימיזציה לא נכונים.

עוד נתון שהפתיע: עסקים שמוציאים פחות מ-$1,000 בחודש על גוגל, ממירים 32% יותר טוב מעסקים שמוציאים מעל $10,000.

המספרים: יחס המרה ממוצע של 18.8% אצל המפרסמים הקטנים, לעומת 14.2% אצל הגדולים.

למה? כנראה שעסקים קטנים נוטים להיות יותר ממוקדים. הם מפרסמים על מילות מפתח ספציפיות, עם דפי נחיתה ממוקדים, לקהל שהם מכירים היטב. עסקים גדולים? לפעמים מפזרים את התקציב על יותר מדי מילות מפתח, יותר מדי קמפיינים, ומאבדים פוקוס.

השורה התחתונה: לא התקציב קובע. הביצוע קובע.

מילות מפתח שליליות: הפתרון הפשוט שמשלש את יחס ההמרה

אחד מהממצאים הכי חשובים במחקר הזה קשור לדבר הכי בסיסי שאפשר לעשות בחשבון גוגל: להוסיף מילות מפתח שליליות.

25% מהחשבונות שנבדקו לא הוסיפו אפילו מילת מפתח שלילית אחת. רבע מהמפרסמים פשוט לא אומרים לגוגל "על מה לא להציג את המודעה שלי".

התוצאה? חשבונות שהוסיפו לפחות מילת מפתח שלילית אחת, ראו יחס המרה פי 3 גבוה יותר. 13% לעומת 4.6%.

כמה משמעותי ההבדל הזה? תחשבו כמה שווים לכם עוד 8-9 לקוחות על כל 100 כניסות לאתר. זה לא שיפור קטן. זה הבדל בין קמפיין רווחי לקמפיין שמפסיד.

וזה לא דורש תקציב נוסף. זה דורש 20 דקות עבודה.

רק 3% מגיעים לביצועים מצוינים בגוגל אדס

המחקר גילה שרק 3% מהמפרסמים משיגים מה שנחשב "ביצועים מצוינים" (Quality Score מעל 8 ויחס המרה מעל 10%).

רוב החשבונות? תקועים איפשהו באמצע. לא גרועים מספיק כדי שמישהו יבחין שיש בעיה, אבל לא טובים מספיק כדי באמת להרוויח.

וזה אולי הדבר הכי מסוכן. קמפיין שנראה "בסדר" אבל מפספס את הפוטנציאל, הוא קמפיין שגורם לכם לחשוב שהכל עובד, בזמן שאתם משאירים כסף על השולחן.

איך לחסוך תקציב בגוגל אדס: 5 צעדים שאפשר ליישם היום

1. תבדקו את דוח מונחי החיפוש (Search Terms Report)

היכנסו לחשבון הגוגל שלכם ותסתכלו על מה אנשים באמת מחפשים כשהם רואים את המודעה שלכם. אם יש שם חיפושים לא רלוונטיים, תוסיפו אותם כמילות מפתח שליליות. מומלץ לעשות את זה לפחות פעם בשבוע.

2. תוסיפו מילות מפתח שליליות (אם לא עשיתם עדיין)

כמו שראינו, זה לבד יכול לשלש את יחס ההמרה. אז איך להוסיף מילות מפתח שליליות בגוגל אדס?

Audiences, keywords and content –> Keywords –> Negative keywords

תתחילו עם רשימה בסיסית: "חינם", "עבודה", "לימודים", "מה זה", וכל דבר שמביא גולשים שלא מחפשים לקנות.

3. תבדקו את ה-Quality Score של מילות המפתח

Quality Score נמוך אומר שגוגל חושבת שהמודעה שלכם לא מתאימה לחיפוש. התוצאה? אתם משלמים יותר על כל קליק ומקבלים פחות חשיפה. מומלץ לשפר את הרלוונטיות בין מילת המפתח, טקסט המודעה ודף הנחיתה.

4. תפסיקו להסתכל רק על קליקים

קליקים זה לא לקוחות. אם אתם מודדים הצלחה רק לפי כמות הקליקים, אתם מודדים לא נכון. תגדירו מעקב המרות (Conversion Tracking) אמיתי, שמודד פניות, שיחות טלפון ורכישות. בלי זה, אתם נוהגים עם עיניים עצומות.

5. תבדקו את דוח הביצועים לפי מכשירים

לפעמים קמפיין עובד מצוין בנייד אבל מפסיד בדסקטופ, או להפך. תפצלו את הנתונים ותראו איפה הכסף באמת חוזר.

טעויות נפוצות בניהול קמפיינים בגוגל

חשוב להזהר מכמה טעויות נפוצות:

לא לזרוק עוד כסף על הבעיה. אם הקמפיין לא ממיר, תקציב גדול יותר רק יגדיל את הבזבוז. קודם מתקנים, אחר כך מגדילים.

לא "לסמוך על גוגל". גוגל רוצה שתוציאו כסף. זה לגיטימי, זה הביזנס שלהם. אבל אתם צריכים ניהול קמפיינים בגוגל שדואג לאינטרס שלכם, לא של גוגל.

לא להתעלם מדף הנחיתה. גם הקמפיין הכי טוב בעולם לא יעזור אם דף הנחיתה שלכם לא ממיר. לפני שפותחים את הברז, סותמים את החור בדלי.

בשורה התחתונה

המחקר הזה מאשר מה שאנחנו רואים כל יום בחשבונות שאנחנו מבקרים: רוב העסקים שורפים לא מעט כסף מתקציב הפרסום על קליקים שלא הופכים ללקוחות. ודווקא הפתרונות הכי פשוטים (מילות מפתח שליליות, מעקב המרות, רלוונטיות) הם מה שמפריד בין קמפיין שמחזיר 10x+ לקמפיין שמחזיר אפס.

ולפני שמחליטים כמה להשקיע, שווה להבין מה בכלל מרכיב את העלות. פירקתי את זה במאמר נפרד על כמה עולה פרסום בגוגל: מה הולך לגוגל, מה עולה ניהול ומה נשרף בדרך בלי שאף אחד מתמחר אותו.

אם אתם לא בטוחים מה המצב בחשבון שלכם, אנחנו מציעים אבחון ראשוני בלי עלות. 20 דקות מול המספרים שלכם, ותדעו בדיוק איפה הכסף הולך.

חייגו 072-372-6000 או השאירו פרטים כאן.

שאלות נפוצות על בזבוז תקציב בגוגל אדס

המאמר מבוסס על מחקר של WordStream (by LocaliQ) בשם “7 Surprising Findings From Our Study of 15K+ Google Ads Accounts” מאת Susie Marino (עודכן ב-23 בפברואר 2026). הנתונים נאספו מתוך 251,236 דוחות של כלי Google Ads Performance Grader, מ-15,666 חשבונות, בתקופה 1.1.2025–17.11.2025; “ממוצעים” בדוח הם למעשה חציון (Median), וכל הסכומים ב-USD. הפרשנות, הדוגמאות וההמלצות במאמר הזה הן שלנו ואינן מייצגות את WordStream.

The post שליש מתקציב הגוגל שלכם נשרף. המספרים שמוכיחים את זה. appeared first on Razi Interactive.

אז יש תנועה של גולשים, אבל אין פניות ומכירות? הנה כמה סיבות למה האתר שלכם לא מצליח להתרומם.

שיפור יחס המרה באתרי אינטרנט, הוא תהליך חשוב מאוד כדי להגדיל הכנסות דרך האינטרנט. הרבה בעלי עסקים בכלל לא מודעים לנושא ומפסידים המון כסף בגלל חוסר בידע.

למה רק 10% מצליחים בשיווק דיגיטלי ו-90% לא מרוצים?

המון בעלי עסקים בונים אתר ושופכים הון על פרסום, אבל לא מצליחים לייצר הכנסות ורווחים. הרבה מהם מפטרים את המקדם שלהם ועוברים למקדם אחר. ואח"כ לעוד אחד ועוד אחד עד שהם מתייאשים.

כבר שמענו לא מעט פעמים "ניסיתי לפרסם עם 3 מקדמי אתרים ולא הצלחתי. הפרסום באינטרנט לא עובד". אז לפני שבאמת מרימים ידיים, כדאי להבין את שורש הבעיה.

מה זה יחס המרה?

יחס המרה הוא היחס שבין כמות המבקרים באתר, לבין כמות המבקרים שביצעו פעולה כלשהי שהוגדרה מראש (השאירו פרטים, ביצעו רכישה, הרשמה לניוזלטר וכו').

אם היו לנו היום 100 כניסות לאתר ומתוכן קיבלנו 10 פניות של לקוחות מתעניינים, יש לנו יחס המרה של 10%.

יחס ההמרה הממוצע באתרי אינטרנט בעולם הוא 3%. כלומר אם תכניסו 100 אנשים חדשים לאתר שלכם, הסטטיסטיקה אומרת שרק 3 יבצעו המרה. נשמע מבאס? יכול להיות, אבל זה לא אומר ש"הפרסום באינטרנט לא עובד". הפרסום באינטרנט לא עובד אם לא דואגים לשיפור יחס ההמרה ולשדרוג אתרים.

אז איך דואגים לשיפור יחס ההמרה?

שיפור יחס המרה (Conversion Rate Optimization – CRO ), הוא תהליך שיכול לייצר לך תשואות הרבה יותר גבוהות מהאתר שלך. יחס המרה של 3% לעומת 8% זה הבדל משמעותי, שיכול להשפיע על ההכנסות באתר בצורה מטורפת.

אתר עם יחס המרה גבוה יכול להכניס יותר עסקאות ולהניב לך הרבה יותר כסף, עם אותו תקציב פרסום. אבל איך עושים את זה? מאיפה מתחילים?

הנה לפניכם כמה טיפים שלמדנו במהלך השנים, לצורך שיפור ההמרות של הלקוחות שלנו :

נמאס לך לבזבז כספים מיותרים על פרסום באינטרנט?

7 טיפים לשיפור יחס ההמרה באתר שלכם

1. זה אולי ישמע לכם מובן מאליו, אבל חשוב לבדוק את התקינות של האתר והטפסים ליצירת קשר. כבר נתקלנו בלא מעט אתרים עם טופס השארת פרטים שלא מגיע לשום מקום (או לתיבת הספאם) והם לא מקבלים לידים חמים שכבר נשלחו אליהם.

הימנעו מטפסי יצירת קשר עם המון סעיפים או עם סעיפים מיותרים שלא לצורך. אם הגולשים החליטו להשאיר פרטים, הם צריכים לעשות זאת בצורה אוטומטית וקלה. הם לא אמורים להתחיל לחשוב "מה הכותרת?" או "מה לרשום בסעיף הערות"? במיוחד אם אין לכם צורך בכותרת או בהערות. אם מה שאתם צריכים זה שם וטלפון הלקוח לא צריך לחשוב על הכותרת.

2. חוויית משתמש – כאשר לקוח נכנס לחנות הפיזית שלכם, הוא עובר חוויה ועל כך אין ויכוח. כמעט כל עסק היום מבין את החשיבות של החוויה בתהליך הקניה ולכן משקיעים עשרות אם לא מאות אלפי שקלים על עיצוב חנויות – החל מחלון הראווה בכניסה ועד לתאורה המרשימה והדלפק המעוצב.

עם זאת, במרבית המקרים רוב הלקוחות שלכם יפגשו את האתר שלכם עוד לפני שיגיעו לחנות. הרי הרבה יותר קל לנטוש את האתר אונליין, מאשר לעזוב את החנות כשאתה כבר שם. אז למה להשקיע הרבה יותר בחנות מאשר באתר? ועוד בפער משמעותי?

במרבית המקרים הגולשים מתחילים את החוויה ומקבלים החלטה באתר (עוד לפני שהם מגיעים אל החנות) והרבה פעמים נוטשים בגלל חוויה גרועה. כמו שלא הייתם מציבים שולחן רעוע בכניסה לחנות, כך חשוב לדאוג לאתר אינטרנט שמכבד את בעליו.

דוגמה קלאסית לחוויית משתמש גרועה היא זמן טעינת האתר. מחקרים של גוגל במובייל, מראים שכל שנייה נוספת בתהליך טעינת האתר, יכולה להקטין את יחס ההמרה שלכם ב-20% (!!!) אז יכול להיות שחסכתם ובניתם אתר בזול, אבל בסופו של דבר החיסכון הזה עלה לכם ביוקר…

3. קהל יעד – זה לא משנה כמה האתר שלכם מוצלח, צריך לפגוע בקהל הנכון, עם המסר הנכון ובזמן הנכון. פרסום לקהל יעד שאינו רלוונטי יביא ליחס המרה נמוך ולכן צריך "לטרגט" את קהל היעד שלכם ולא לפרסם לגולשים שאינם רלוונטיים.

טיפ חשוב להבין מי קהל היעד שלכם הוא מחקר פרסונות – מי באמת נמצא בצד השני? הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות למכור "לכולם". כדי להעלות את יחס ההמרה, כדאי לפרק את הקהל שלכם לדמויות אופייניות (פרסונות) ואפילו לנתח מה עובר להן בראש. סטודנט בן 24 מתל אביב יגיב למסרים שונים לחלוטין מנאווה, פנסיונרית בת 57 מחיפה. ככל שנדע עליהם יותר, נוכל למקד את הפרסום באינטרנט בדיוק לנקודה שבה הם נמצאים בתוך משפך המכירה.

4. פסיכולוגיה שיווקית ו-A/B Testing: גם כשהגולש הנכון הגיע לאתר, יש לנו בדיוק 3 שניות לשכנע אותו להישאר. במקום לנחש איזה מסר יעבוד, כדאי להשתמש בשיטה מדעית: A/B Testing. משכפלים עמודי נחיתה, מריצים שני מסרים שונים במקביל ובודקים איזה מהם מייצר יותר כסף בפועל. זהו השלב שבו פסיכולוגיה הופכת למתמטיקה של רווח.

5. אפקט המלצר: שיווק מחדש (Remarketing) – יחס ההמרה הממוצע בעולם הוא רק 3%, מה שאומר ש-97% מהגולשים נוטשים מבלי לקנות. כאן נכנס לתמונה הרימרקטינג (ריטרגטינג או פרסום מחדש) ה"תזכורת הידידותית" שמלווה את הגולש ברחבי הרשת. מחקרים מראים שגולש ממוצע יבצע רכישה רק לאחר 7 חשיפות למותג שלכם. באמצעות סדרת מסרי וידאו ביוטיוב או מודעות דינמיות, אנחנו מחזירים את הלקוחות "הביתה" לסגירת עסקה. הנה דוגמה לסרטון שלנו ש"רודף" אחרי הגולשים שביקרו באתר ולא יצרו קשר:

6. בניית אמון וניהול ROI מדיד – גולשים בורחים מאתרים שמרגישים להם "חשודים". סימני אמינות כמו המלצות של לקוחות, כתובת העסק, נראות, אבטחה והצגת ה"פנים" שמאחורי העסק הם קריטיים לשיפור ההמרה. אך אמון הוא לא רק מול הלקוח, אלא גם מול הנתונים שלכם. אנחנו משתמשים בדאשבורדים המשלבים נתונים ממערכות הפרסום ומערכת האתר, מה שמאפשר שיפור מבוסס רווח ולא רק קליקים חשיפות. כך הגענו עם לקוח איקומרס שלנו להחזר השקעה (ROI) של פי 8.49 – כי ידענו בדיוק איזה מוצר מכניס כסף ואיזה סתם שורף תקציב.

7. סוכני AI: לסתום את ה"חור בדלי" בזמן אמת

היום הבדיקה הידנית כבר אינה מספיקה. אנחנו רותמים סוכני AI לשיפור המרות (CRO Agents) שמנתחים את האתר מנקודת מבטו של הגולש. הסוכן מזהה באופן אוטומטי נקודות חיכוך – כמו כפתורים שנעלמים במובייל או טפסים ארוכים מדי שמבריחים לקוחות – ומציע "ניצחונות מהירים" (Quick Wins) להגדלת המכירות מבלי להוסיף שקל לתקציב הפרסום.

הזרוע הדיגיטלית של הארגון שלך – ביצועיסטים, לא רק אסטרטגים ב-Razi Interactive, אנחנו מאמינים בסינכרון מלא. בניגוד למודל שבו סוכנות אחת בונה את האתר ואחרת מנהלת את הקמפיין, אצלנו הכל תחת קורת גג אחת. כמי שגם בונה את התשתית וגם מנהל את הפרסום, אני מוודא שאין פער בין ההבטחה בפרסום לבין החוויה באתר.

דוגמא לתהליך שיפור יחסי המרה באתר לקוח

הנה עוד דוגמה לתהליך שיפור המרות עם האתר של צליל שקד – תהליך הרכישה היה מורכב מ-5 מסכים שונים (סל קניות, הצגת מוצר, הרשמה, פרטי משלוח, סליקת אשראי) עד לסיום רכישה. מה שעשינו זה לצמצם את כל התהליך למסך אחד וברור. התהליך הפשוט הזה עזר לנו להגדיל את יחס ההמרה ב-80% (!!) שיפור כזה ביחס ההמרה יכול להחזיר את העלויות תוך זמן קצר מאוד ולהשאיר נתח רווחים יפה מאוד לבעל האתר לעוד שנים ארוכות.

האם האתר שלכם שורף תקציב פרסום מיותר? אל תשאירו כסף על הרצפה. אני מזמין אתכם לקבל אבחון ראשוני לאתר, שבו נזהה את "החור בדלי" שלכם ונבנה תכנית פעולה ליצירת צמיחה מדידה.

The post שיפור יחס המרה – איך להגדיל הכנסות עם אותו תקציב פרסום? appeared first on Razi Interactive.

על סמך הנתונים והניתוחים, גיבשנו עבורכם 10 טיפים מתוחכמים לניהול קמפיינים ב-Google Ads ו-YouTube, שנועדו למטרה אחת: להחזיר את הלקוחות שכבר "כמעט קנו" – ולהפוך אותם ללקוחות משלמים.

מה זה בעצם רימרקטינג בוידאו?

בקצרה: רימרקטינג (שיווק מחדש) בוידאו הוא טכניקה המאפשרת להציג מודעות וידאו ממוקדות לגולשים שכבר ביקרו באתר או צפו בסרטונים שלכם בעבר. המטרה היא "לתפוס" את הגולש ברגעים שונים ברחבי יוטיוב וגוגל, להזכיר לו את המותג, ולעודד אותו להשלים את הפעולה שהתחיל (רכישה או השארת פרטים).

1. יישום מודל ה-ABCDs של גוגל

זהו הבסיס לכל סרטון שעובד, אבל ברימרקטינג יש לו טוויסט חשוב. המודל מורכב מ:

• Attraction: משיכת תשומת לב בשניות הראשונות.
• Branding: הצגת המותג בבירור.
• Connection: יצירת חיבור רגשי.
• Direction (הנחיה לפעולה): ברימרקטינג, זהו החלק הקריטי ביותר. הלקוח כבר מכיר אתכם; עכשיו אתם צריכים להגיד לו בדיוק מה לעשות ("חזור לסל הקניות", "הירשם עכשיו"). בלי גמגומים.

2. שימוש ב-Video Action Campaigns (והשדרוג הקריטי שכדאי להכיר)

ההמלצה הגורפת שעולה ממסמכי ה-Best Practices של גוגל היא להתמקד ב-Video Action Campaigns (VAC). קמפיינים אלו נועדו ספציפית להניע מכירות ולידים על ידי שילוב מודעות וידאו עם קריאות ברורות לפעולה.

כוכבית קטנה מהניסיון שלנו בשטח: למרות ש-VAC הוא כלי זמין ומצוין, עליכם להכיר את השינוי הגדול שקורה עכשיו: גוגל נמצאת בתהליך של שדרוג והחלפה של קמפייני Video Action לטובת Demand Gen Campaigns. בעוד ש-VAC הקלאסי רץ בעיקר ב-YouTube (In-stream, In-feed), קמפייני Demand Gen (הדור החדש) הם "הדבר הבא". הם רצים גם ב-YouTube Shorts, גם ב-Discover וגם ב-Gmail, ומשתמשים באלגוריתמים חכמים יותר למציאת קהלים דומים (Lookalike Segments) שנוטים להמרה. אז כשאתם בונים אסטרטגיה – תחשבו קדימה.

3. הפיכת הסרטונים ל"חנות" (Shoppable Ads)

למה לגרום ללקוח לחפש את המוצר כשאפשר לתת לו אותו על מגש של כסף? שילוב של קמפייני וידאו עם אלמנטים של קנייה ישירה הוא שובר שוויון. הטכניקה היעילה ביותר היא לחבר את "פיד המוצרים" (Product Feed) מ-Google Merchant Center ישירות לקמפיין הוידאו שלכם (בין אם בחרתם ב-VAC הקלאסי או ב-Demand Gen החדש).

איך זה נראה? בזמן שהסרטון מתנגן ב-YouTube, המוצרים שלכם (למשל, עמדות טעינה, נעליים או גאדג'טים) מופיעים מתחתיו כקטלוג גלילה. המשתמש יכול להקליק ולקנות מבלי לצאת מהאווירה. מניסיון בשטח – זה עובד מצוין בישראל ומקצר משמעותית את הדרך לרכישה.

4. בניית רצף מודעות (Ad Sequencing)

אל תשעממו את הלקוחות עם אותה מודעה שוב ושוב ("הלו, קנה אותי!"). השתמשו בטכניקת הרצף כדי לספר סיפור:

1. סרטון 1: הצגת הבעיה.
2. סרטון 2 (למי שצפה בראשון): הפתרון שלכם והיתרונות.
3. סרטון 3 (למי שצפה בשני): עדות לקוח והצעה לרכישה. כך אתם מעבירים את הלקוח משלב המודעות לשלב ההחלטה בצורה אלגנטית.

5. פורמט ה-Shorts: קצר, קולע וזול להמרה

הטיקטוקיזציה של העולם לא פסחה על גוגל. הנתונים מראים ששימוש במודעות בתוך YouTube Shorts יכול להוביל לירידה משמעותית בעלות להמרה (CPA). זהו פורמט מעולה לרימרקטינג – מסר מהיר, קצבי, שתופס את המשתמש כשהוא במצב של גלילה מהירה וצריכת תוכן קליל.

6. שימוש ב-Customer Match לדיוק כירורגי

בעולם שבו ה"עוגיות" (Cookies) הולכות ונעלמות, הדאטה שלכם שווה זהב. השתמשו ב-Customer Match כדי להעלות רשימות לקוחות קיימים (מיילים/טלפונים) למערכת. זה מאפשר לכם לפנות בדיוק לאנשים שכבר היו איתכם בקשר, או לבקש מגוגל למצוא אנשים דומים להם. זהו פתרון עמיד בפני שינויי פרטיות ומאפשר התאמה אישית גבוהה.

7. בידינג חכם מבוסס ערך (Value-Based Bidding)

אל תסתפקו רק ב"השגת המרה". המרה של 50 ₪ לא שווה להמרה של 5,000 ₪. הגדירו למערכת את ערך ההמרה והשתמשו באסטרטגיות בידינג כמו tROAS. כך ה-AI של גוגל ידע לא לבזבז תקציב על כל גולש, אלא להתמקד ברימרקטינג ללקוחות בעלי פוטנציאל הרווחיות הגבוה ביותר עבורכם.

8. אופטימיזציה בזמן אמת עם Google AI

הפסיקו לנסות לנחש איזה כפתור יעבוד טוב יותר. הכלים האוטומטיים של גוגל מבצעים מיקס-אנד-מאץ' של הכותרות, התיאורים והקריאות לפעולה שלכם, ובודקים אלפי וריאציות בזמן אמת כדי להגיש לכל גולש את המודעה שהכי סביר שתשכנע אותו.

9. מדידה: דעו על מה אתם משלמים

בלי מדידה, אתם יורים באפלה. ודאו שהגדרתם המרות בצורה מדויקת באתר (רכישה, הוספה לסל, ליד). חשוב להבין איזה סרטון רימרקטינג היה ה"קלוזר" שסגר את העסקה, כדי שתוכלו להשקיע יותר במה שעובד ולחתוך את מה שלא.

10. Mobile First: כי שם הלקוחות נמצאים

זה נשמע טריוויאלי, אבל רבים שוכחים את זה: רוב מוחלט של הצפיות ביוטיוב קורה במובייל. ודאו שהטקסט בסרטון קריא במסך קטן, שהכפתורים ברורים, ושדף הנחיתה נטען תוך שניה וחצי. חווית מובייל גרועה תהרוג את הקמפיין שלכם גם אם הסרטון הוליוודי.

לסיכום: אפקט המלצר

תחשבו על סרטון רימרקטינג כמו על "תזכורת ידידותית" ממלצר בבית קפה: הלקוח כבר עיין בתפריט (ביקר באתר), והסרטון הוא הרגע שבו המלצר ניגש ומציע לו בדיוק את הקינוח שהוא התלבט לגביו, בדיוק ברגע שהוא בשל להזמין. כשזה עשוי נכון – זה לא מציק, זה שירותי ומוכר.

רוצים לפרסם בגוגל ויוטיוב סרטוני רימרקטינג שמחזירים את הלקוחות הביתה? להגדיל את תשומת הלב למותג ואת שורת הרווח? אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר שלנו על קידום ממומן בגוגל או ליצור איתנו קשר לבניית אסטרטגיה מנצחת.

The post 10 טיפים מתוחכמים ויעילים ליצירה וניהול של סרטוני רימרקטינג (שיווק מחדש) appeared first on Razi Interactive.

למה זה בוער לכל עסק? (גם אם זה "רק אתר לידים")

אם יש לכם אתר, חנות וירטואלית או עמוד נחיתה שבו נאסף ועובד מידע אישי באמצעים דיגיטליים (למשל טופס צור קשר, פיקסל של פייסבוק/גוגל או איסוף כתובת IP), ואתם עומדים בהגדרת 'מאגר מידע' בחוק, חלות עליכם החובות החדשות.

השינוי הדרמטי ביותר בתיקון הוא במישור האכיפה והקנסות:

1. עיצומים כספיים (הסיכון הגדול): בניגוד למצב בעבר, לרשות להגנת הפרטיות יש כעת סמכויות להטיל עיצומים כספיים מנהליים שיכולים להגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים, בהתאם למחזור החברה ולהיקף ההפרה.
2. פיצוי ללא הוכחת נזק: בתי המשפט רשאים לפסוק פיצויים אזרחיים של עד 10,000 ₪ להפרות מסוימות, גם ללא הוכחת נזק. כלומר, גם עסק קטן יכול להפוך יעד לתביעה אזרחית.

לוחות זמנים – מתי זה קורה?

• 14.08.2025: מועד הכניסה לתוקף של התיקון. החל מתאריך זה, ההוראות מחייבות וניתן להטיל סנקציות בגין מעשים שנעשו מיום זה והלאה. אין תקופת דחייה כללית לחובות המהותיות (כגון חובת יידוע, אבטחת מידע וניהול מאגרים).
• 31.10.2025 (גרייס לממונה): קיימת מדיניות אי-אכיפה זמנית אך ורק ביחס לחובת מינוי ממונה הגנת פרטיות (DPO). לאחר מועד זה תחל אכיפה גם בנושא זה.
  **למידע נוסף ראו "המדריך המקצועי לתיקון מס’ 13" באתר gov.il.

מה מומלץ ליישם באתר? (עוגיות, הסכמות ו-Consent Mode)

אחת השאלות הנפוצות נוגעת לשימוש בעוגיות (Cookies) ופיקסלים של גוגל ופייסבוק. חשוב לדייק: החוק הישראלי אינו מחייב במפורש "באנר עוגיות" קופץ (בנוסח ה-GDPR האירופאי), אך הוא מחייב שקיפות, יידוע וקבלת הסכמה מדעת לעיבוד מידע שאינו הכרחי.

במקביל, הדרישות המסחריות של גוגל (Google Consent Mode v2) מחייבות שימוש במנגנון הסכמה כדי להמשיך להשתמש בכלי מדידה ושיווק מתקדמים.

לכן, ההמלצה המקצועית ליישום היא שילוב של דרישות החוק והדרישות הטכנולוגיות:

1. מדיניות פרטיות מעודכנת: המסמך חייב להיות שקוף וקריא, ולפרט את זהות בעל השליטה, מטרות העיבוד, סוגי המידע הנאסף, צדדים שלישיים להם נמסר המידע, וזכויות המשתמש (עיון, תיקון ומחיקה). מומלץ לבצע עם עורך דין מתמחה בחוק הגנת הפרטיות ובהתאם לרמת האבטחה.
2. באנר הסכמה מתקדם (CMP): מומלץ להטמיע מערכת לניהול הסכמות (Consent Management Platform). מערכת זו מאפשרת:
   • קבלת הסכמה אקטיבית (Opt-in) לפני הפעלת עוגיות שיווק/מדידה – הדרך הבטוחה ביותר להוכיח "הסכמה מדעת" כנדרש בחוק.
   • תיעוד לוגים של הסכמות (לצורכי הוכחה).
   • עמידה בדרישות Google Consent Mode v2 למניעת חסימת חשבונות פרסום.
3. יידוע ליד טפסים: לצד כל טופס איסוף מידע (לידים, הרשמה), יש להוסיף יידוע תמציתי וקישור למדיניות הפרטיות.
4. איקומרס (חנויות וירטואליות): תיבת סימון לאישור מדיניות הפרטיות/תנאים בעמוד התשלום. (WooCommerce תומכת בהגדרת דף מדיניות/תנאים והצגת צ’קבוקס באופן מובנה, אם אתם משתמשים ב-Checkout Block יש להוסיף ידנית את בלוק Additional Terms) – תיבת סימון יכולה להיות דרך טובה להוכיח הסכמה/קריאה, אך היא לא חובה בחוק.
5. אתרי לידים (לא חנות): אותם כללים חלים. אם יש Google/Meta/Facebook/Hotjar וכד’ – כדאי למנוע טעינה סקריפטים לא חיוניים לפני Opt-in.

אבטחת מידע – ה"שיניים" החדשות של החוק

תקנות אבטחת מידע (2017) היו קיימות גם קודם, אך תיקון 13 הפך את ההפרה שלהן לעילה להטלת עיצומים כספיים כבדים. עליכם למפות את רמת האבטחה של המאגר שלכם (בסיסית, בינונית או גבוהה) ולפעול בהתאם:

• רמה בסיסית (רוב העסקים הקטנים): חובה לנהל נוהל אבטחת מידע כתוב, לנהל הרשאות גישה, ולהשתמש בסיסמאות חזקות. חשוב לדעת: גם ברמה הבסיסית קיימת חובת דיווח לרשות במקרה של אירוע אבטחה חמור.
• רמה בינונית: חלה למשל על סוכנויות דיוור או מאגרים עם מידע רגיש. דורשת ביצוע ביקורות תקופתיות, שמירת לוגים אוטומטיים למשך 24 חודשים, ושימוש באימות דו-שלבי (2FA).
• רמה גבוהה: מאגרי ענק או מידע רגיש במיוחד. דורשת מבדקי חדירות (PT) וסקרי סיכונים כל 18 חודשים.

האם אתם חייבים למנות ממונה הגנת פרטיות (DPO)?

החוק קובע חובת מינוי DPO לגופים מסוימים. האכיפה בנושא תחל ב-31.10.2025, אך החובה החוקית להיערך קיימת. מי חייב במינוי?

1. גופים ציבוריים.
2. סוחרים במידע (Data Brokers) ומדוורים ישירים (מעל 10,000 איש).
3. גופים המבצעים ניטור שיטתי בהיקף ניכר (למשל, מנועי חיפוש או אפליקציות המנטרות התנהגות משתמשים).
4. גופים המעבדים מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר (כגון מידע רפואי או פיננסי).

חובת הודעה על מאגר (במקום רישום)

תיקון 13 צמצם את חובת הרישום של מאגרי מידע, אך יצר חובה חדשה: חובת הודעה. אם אתם מעבדים מידע בעל רגישות מיוחדת (כגון מידע רפואי, ביומטרי, דעות פוליטיות, עבר פלילי וכו') על יותר מ-100,000 אנשים – אתם חייבים למסור הודעה לרשות הכוללת את פרטי המאגר והממונה.

צ'ק ליסט לביצוע מיידי

1. מיפוי: בדקו האם אתם מחזיקים "מאגר מידע" ומהי רמת האבטחה הנדרשת מכם.
2. עדכון מסמכים: עדכנו את מדיניות הפרטיות ותנאי השימוש באתר כך שישקפו את המצב בפועל.
3. ניהול הסכמות: הטמיעו באנר (CMP) לחסימת עוגיות לא הכרחיות עד לקבלת הסכמה, כדי לעמוד בסטנדרט של "הסכמה מדעת" ודרישות גוגל.
4. אבטחת מידע: ודאו שאתם עומדים בתקנות אבטחת המידע (בדגש על ניהול הרשאות ואימות דו-שלבי).
5. DPO: בדקו אם אתם נדרשים למנות ממונה הגנת פרטיות והיערכו למינוי עד אוקטובר 2025.

מנהלי אתרים – מה צריך לעשות טכנית לצורך ניהול העוגיות? (GA4 + GTM + CMP)

1) הפעלה נכונה של Google Consent Mode v2

בין אם באמצעות CMP ובין אם בקוד מותאם, מומלץ להגדיר ברירת מחדל ‘denied’ לרכיבי מדידה/שיווק, ולהפעילם רק לאחר בחירה מודעת, מומלץ גם לתעד את הבחירה ולאפשר שינוי בכל עת.

• ad_storage, analytics_storage, ad_user_data, ad_personalization.
  מומלץ לנהל זאת דרך CMP שמסנכרן את האותות אוטומטית ל-GTM/GA4.

טיפ GTM: השתמשו ב-Consent Initialization Trigger, הפעילו Consent Overview, והוסיפו Additional Consent Checks לטאגים צד-ג' שאינם תומכים מובנה.

2) בדיקות

• Tag Assistant (GTM Preview) – לבדוק שהטאגים נחסמים/נטענים נכון לפי סטטוס ההסכמה.
• GA4 DebugView – זכרו: אירועים לא יוצגו אם אין הסכמה ל-analytics_storage (זה תקין!)

סקירת CMP ותוספים תואמי עברית לוורדפרס/ווקומרס/וויקס

כדי למצוא פתרונות לאתרי וורדפרס, ניסינו לבחון מגוון תוספים לניהול עוגויות ומדיניות פרטיות. הקריטריונים: תמיכה בעברית/ריבוי שפות, חסימה אוטומטית עד הסכמה, תיעוד הסכמה, אינטגרציית GTM/GA4/Consent Mode v2, ותמחור. חשוב להבין שהתוספים נועדו לשימוש התקן האירופאי GDPR ולא לדרישות החוק הישראלי המעודכן. עדכונים על תוספים ייעודיים לעדכון 13 לחוק הגנת הפרטיות יעלו בהמשך.

Cookiebot (Usercentrics) – לא רק לוורדפרס

• עברית: נתמכת ברשימת השפות.
• Consent Mode v2: תמיכה רשמית, כולל אינטגרציית GTM ועמוד הגדרות ייעודי בפלאגין לוורדפרס.
• לוגי הסכמה: נשמרים עד 12 חודשים, ניתנים לייצוא.
• חסימה אוטומטית: כן (Auto-blocking).
• תמחור: חינם עד 50 עמודים, מעבר לכך בתשלום.

למי מתאים: אתרים הזקוקים לפתרון "הכול-כלול" מאושר גוגל, רב-לשוני, עם לוגים ושילוב חלק ב-GTM/GA4.

WebToffee – GDPR Cookie Consent (וורדפרס)

• עברית/רב-לשוני: תואם WPML ותרגום תבניות באנר.
• Consent Mode v2: תמיכה מובנית והנחיות הפעלה.
• לוגי הסכמה: לוג מובנה + ייצוא CSV (כולל מזהה הסכמה, סטטוס, זמן, ו-IP אנונימי).
• חסימה/קטגוריות: Opt-in גרנולרי לפי קטגוריות ובקרות חסימה.

למי מתאים: אתרי וורדפרס/ווקומרס שרוצים שליטה מקומית (DB של וורדפרס), רב-לשוני, ותמיכת GCM v2.

Consentmanager – לא רק לוורדפרס

• עברית: תמיכה בריבוי שפות (30+), ויכולת ליצור/לתחזק שפה מותאמת – ניתן לתרגם ממשק לעברית גם אם לא מופיע כברירת מחדל.
• Consent Mode v2: תמיכה רשמית ו-CMP מאושר גוגל.
• וורדפרס: תוסף רשמי עם ניהול CMP-ID.
• תמחור: לפי נפח/צפיות. מתאים לאתרים גדולים/רב-אתריים.

Cookie Notice WordPress Free Plugin

• עברית: קיימת לוקליזציה לעברית.
• יכולות: באנר בסיסי, קטגוריות, אפשרות לוגי הסכמה (תלוי גרסה), חסימת סקריפטים אחרי אישור.
• Consent Mode v2: אין הצהרה רשמית בריפו הראשי, ייתכן ומצריך קונפיגורציה ידנית ב-GTM/תבניות קהילה. בדקו היטב לפני ייצור.

למי יכול להתאים: אתרים קטנים הזקוקים לפתרון קליל, פחות מומלץ כשנדרשת תאימות הדוקה ל-GCM v2 ולוגי הסכמה מחמירים.

Consentik (Wix פתרון לאתרי)

• עברית/רב-לשוני: תומך תרגום מלא של הבאנר ומסך ההעדפות, מתאים לאתרים רב־לשוניים.
• Consent Mode v2: אינטגרציה מובנית עם Google Consent Mode v2 וסנכרון סטטוס ההסכמה ל־GTM/GA4/Ads.
• ויקס: התקנה דרך Wix App Market, קונפיגורציה פשוטה, וקישור למדיניות הפרטיות מתוך הבאנר.
• לוגי הסכמה: שמירת סטטוס/העדפות (Consent Logs) לביקורות והוכחת הסכמה.
• ניהול קטגוריות/חלון העדפות: חיוניות, פונקציונליות, אנליטיקה, ביצועים, פרסום, ולא מסווגות; אפשרות “קבל הכול / דחה הכול / נהל העדפות” ושינוי בחירה בכל עת.
• חסימה לפני הסכמה: אפשר להגדיר טעינה של עוגיות לא־חיוניות רק לאחר בחירה מודעת (opt-in), כולל כפתורי דחייה/קבלה ברורים.
• סריקת עוגיות ורשימת ספקים: סריקה תקופתית, הצגת Vendor List/דומיינים ומטרות שימוש לשקיפות.
• תמחור: מסלול חינמי לצד תוכניות בתשלום (לפי נפח/יכולות).

למי מתאים: אתרי Wix תדמית/לידים המחפשים פתרון בעברית עם opt-in אמיתי, ניהול לוגים, ושילוב חלק עם Google Analytics/Ads דרך Consent Mode v2.

הטמעה בוורדפרס/ווקומרס – צעד-אחר-צעד

1. התקינו CMP (למשל Cookiebot / WebToffee) והפעילו עברית. ודאו ברירת מחדל "denied" לכל קטגוריה לא הכרחית.
2. חברו ל-GTM/GA4 והפעילו Consent Mode v2 (כולל ad_user_data ו-ad_personalization). עזרה של גוגל
3. חסימת סקריפטים: ודאו שכלי מדידה/פרסום נטענים רק לאחר הסכמה. ב-GTM, הפעילו Consent Settings לכל תג. עזרה של גוגל
4. ווקומרס – צ’קבוקס מדיניות פרטיות/תנאים: הגדירו דף מדיניות ותנאים, הפעילו את הצ’קבוקס בעמוד התשלום (ב-Checkout Block הוסיפו את בלוק Additional Terms). WooCommerce
5. תיעוד וייצוא הסכמות: הפעילו Consent Logs בפלאגין ובדקו אפשרות ייצוא (CSV/דוח).
6. בדיקות: GTM Preview + GA4 DebugView (שימו לב: ללא הסכמה ל-analytics_storage לא תראו אירועים – זה תקין). עזרה של גוגל

מקורות רשמיים של Google (להעמקה וליישום נכון)

• Consent Mode – מפתחים (Tag Platform): מדריך הגדרה ורפרנס. Google for Developers
• GTM – תמיכה ב-Consent Mode: טריגר Consent Initialization, ניהול הסכמות לטאגים. עזרה של גוגל
• GA4 – סוגי הסכמה (ad_user_data/ad_personalization וכו’): עזרה של גוגל
• GA4 DebugView: למה אירועים לא יופיעו כשאין הסכמה. עזרה של גוגל

בשורה התחתונה – אל תחכו לרגע האחרון

• כל אתר עם עוגיות לא הכרחיות (כולל אתרי לידים) – מומלץ ואף נדרש בנסיבות רבות להציב באנר הסכמה אמיתי (opt-in), חסימה לפני הסכמה, ותיעוד.
• וורדפרס/ווקומרס מאפשרים עמידה בדרישות בעזרת CMP תומך עברית + הפעלת Consent Mode v2 + צ’קבוקס מדיניות פרטיות בתשלום.
• אל תחכו לרגע האחרון: בצעו מיפוי, הטמיעו CMP, עדכנו מדיניות, ובחנו את זרימת ההסכמה והלוגים.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מצגת הדרכה

בהמשך למאמר שכבר כתבנו על איך לבנות מצגת עם ai שקיבל המון תגובות טובות מלקוחות שלנו, החלטנו ליצור מצגת על תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. המידע נאסף באופן אוטומטי עם בינה מלאכותית והוטמע במצגת הבאה:

כתב ויתור: המידע במאמר זה נועד לצרכים כלליים והסבריים בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, רגולטור או מקצועי מכל סוג. האחריות לבדיקת הדין החל, הנהלים וההנחיות הרשמיות (כולל נוסח החוק והתקנות) מוטלת עליך בלבד, ואין להסתמך על הכתוב כאן כתחליף לקריאה עצמאית של הדרישות או להתייעצות עם גורם מוסמך. ייתכנו שינויים/עדכונים בחקיקה ובהנחיות מעת לעת, המחברים והמערכת אינם אחראים לשום נזק, הפסד, קנס או תביעה שייגרמו – במישרין או בעקיפין – עקב הסתמכות על המידע או יישומו, כולו או חלקו. אין באמור כדי ליצור יחסי ייעוץ או התחייבות מכל סוג.

The post תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות – מדריך דחוף לבעלי אתרים ואנשי שיווק כדי להימנע מקנסות מיותרים appeared first on Razi Interactive.

גוגל מבינה שהכלכלה ששלנו מבוססת על העסקים הקטנים והבינוניים והחליטה להקציב למעלה מ-800 מליון דולר לתמיכה בעסקים ובנפגעי המשבר. חלק מהכספים הוקצו לארגון הבריאות העולמי (WHO), חלק לעמותות, מוסדות אקדמיים וחלק (340 מליון דולר) הוקצו לעסקים שעובדים עם גוגל ומפרסמים ב- Google Ads באופן שוטף.

אז מי זכאי להטבה בעצם?

עסקים קטנים ובינוניים, שפרסמו במערכת הפרסום של Google Ads לפחות 10 מתוך 12 חודשים של שנת 2019 ובחודשים ינואר-פברואר השנה. יש לנו לא מעט לקוחות כאלו שעומדים בקריטריונים ואנחנו בטוחים שהם ישמחו לקבל את ההטבה בתקופה שכזו.

אז כמה נקבל והאם צריך להגיש בקשה?

נכון לשעת פרסום המאמר, נראה שגוגל לא הרחיבה על גודל המענק לכל עסק. עם זאת, נראה שהמענק יינתן בהתאמה לתקציב הפרסום שהיה בעבר.

אין צורך לשלוח בקשה למענק מגוגל, אלא המענק יתקבל ישירות לחשבון הפרסום. גוגל הצהירה שהמענק יגיע לחשבונות הפרסום בשלבים, במהלך החודשים הקרובים החל מסוף מאי 2020.

היתרה תעמוד לרשות המפרסמים עד סוף השנה והם יוכלו להשתמש בה לפרסומים עתידיים (ולא לפרסום שכבר היה בעבר).

מה אני יכול לעשות עם תקציב פרסום בתקופה כזו כשאין לי לקוחות?

יש תחומים שנפגעו קשה בגלל משבר הקורונה, אבל לעומת זאת יש תחומים שהתחילו לפרוח. כולנו יודעים שכל עסק צריך להתאים את עצמו לסביבה המשתנה ולביקושים בשטח. לכן לא מעט מהעסקים חושבים על שינוי של המודל העסקי והשקת מוצרים שמתאימים לעידן הקורונה.

בתקופה כזו של חוסר ודאות מה אפשר למכור בכלל?

מחקרים מראים שיש מוצרים שהביקוש שלהם גדל בצורה משמעותית בזמן האחרון. הנה דוגמה של נתונים ממכירות אתרי סחר אלקטרוני E-commerce בעולם:

אפשר לראות בבירור, שהביקוש למוצרי תינוקות עלה בצורה משמעותית. כמו כן מכירה של מוצרים רפואיים, נקיון, מזון ועבודה מהבית גם כן עלו בהתאמה. לעומת זאת, תחומים כמו תיירות ותכשיטים למשל נפגעו ולכן צריך לחשוב איך אוכל להתאים את העסק שלי לביקושים שהשתנו בגלל משבר הקורונה?

והנה עוד טיפ חשוב, תעקבו אחרי הפרסומים של גוגל על החיפושים הנפוצים בעולם ותוכלו להבין מהם הטרנדים הבאים. גוגל פרסמה מאמר על החיפושים הנפוצים בעולם בחודש מרץ 2020. מישהו דיבר על חדר בריחה וירטואלי?

The post קורונה: 340M$ מענק גוגל לעסקים המפרסמים ב- Google Ads appeared first on Razi Interactive.

אם אין לכם זמן להמשיך לקרוא ואתם מעוניינים בקידום ממומן אפקטיבי– נשמח להסביר את הדברים בטלפון ולעזור לכם להגיע ליעדים, לגייס לקוחות חדשים ולהשיג לידים איכותיים באופן שוטף.

אז מה זה בכלל קידום ממומן?

כמו שציינו כאן מעלה, יש המון סוגים של קידום ממומן. קידום ממומן יכול להיות בפייסבוק, באינסטגרם, בגוגל, ביוטיוב, בטאבולה והרשימה עוד ארוכה. בנוסף, יש המון אפשרויות מיקוד (טרגוט) לפרסום, כדי למצוא את קהל היעד שאתם מחפשים. הפרסום יכול להיות למשל לפי מיקומים ספציפיים (באתרים מסוימים), באיזורים גיאורגפים (קהל שנמצא במקום מסוים), שמתעניינים בתחומים מסוימים, או שביקרו לאחרונה בדפים מסוימים ועוד ועוד.

אנחנו מאמינים שלכל עסק/חברה יש סיפור בפני עצמה וסביבת פרסום שמתאימה לה. לדוגמה, חברה גדולה שמתעסקת בציוד מכני כבר לא בהכרח מתאימה לפרסום ממומן בפייסבוק ולעומת זאת חברה שמוכרת בגדים לנשים לא בהכרח כדאי לפרסם על מילות מפתח בגוגל.

אז מה עושים?

התפקיד שלנו הוא לא רק למכור לכם קידום ממומן בגוגל או בפייסבוק או בכל פלטפורמה אחרת. התפקיד שלנו הוא להבין את המהות של העסק שלכם ולהתאים עבורכם את סוג הקידום הממומן היעיל ביותר. הרי אם נפרסם אתכם בפייסבוק ואתם לא תקבלו לידים ומכירות, אתם לא תמשיכו עם הפרסום לאורך זמן ואנחנו לא עשינו בזה כלום. המטרה שלנו היא להשיג לקוחות לאורך זמן ולבנות קמפיין ממומן מוצלח ורווחי לשני הצדדים. נרצה להסביר על מגוון האפשרויות לקידום ממומן:

על קידום ממומן בגוגל

כבר כתבנו המון על קידום אתרים ממומן בגוגל. החל מההבדלים בין קידום ממומן לקידום אורגני, על מילות המפתח, הקידום ברשת המדיה של גוגל ועל הקידום ביוטיוב באמצעות המערכת של גוגל. פרסום ממומן בגוגל זה עולם שלם ולא רק מודעות שמופיעות כאשר מחפשים מילות מפתח מסוימות. אנחנו מאמינים שגם אם העסק שלכם לא מתאים לקידום ממומן על מילות מפתח, שווה לחשוב על שיווק מחדש (רימרקטינג) רק ללקוחות שכבר היו באתר שלכם (או ביצעו פעולה כלשהי).

לפני שאנחנו מתחילים את התהליך לקידום ממומן בגוגל, אנחנו עושים מחקר מילות מפתח – חוקרים מהם מילות המפתח הכי יעילות עבורכם, חוקרים את המתחרים שלכם ומנפיקים לכם קובץ אקסל עם כל מילות המפתח וכמות החיפושים החודשית. לאחר מכן מחליטים יחד על מילות המפתח הרלוונטיות לפרסום הממומן. את המחקר אנחנו עושים עם כלי מחקר מתקדמים כדי למצוא יותר נתונים. תתפלאו לשמוע כמה מילות מפתח אנחנו מוצאים שלא חשבתם עליהם בכלל.

על קידום ממומן בפייסבוק

גם קידום ממומן בפייסבוק יכול להיות מוצלח למדי. אם אתם מחפשים טיפים אז הוצאנו מאמר בשם 10 טיפים לקידום ממומן בפייסבוק. אם אתם לא רוצים לבזבז את הזמן היקר שלכם ומחפשים בעלי מקצוע מנוסים, דעו שגם קידום בפייסבוק יכול להיעשות במגוון שיטות ודרכים שונות. למשל, רק לאנשים שמתעניינים בתחום מסוים או רק לאנשים שביצעו פעולה מסוימת באתר שלכם (כן בדיוק כמו בגוגל).

יש משהו מאוד חשוב שצריך לדעת על פייסבוק ולא תמיד מספרים לכם – אנשים נכנסים לפייסבוק כדי לקבל מידע, להתעדכן מה חדש עם החברים ולא בהכרח לרכוש שום דבר או לפנות לעסק כזה או אחר. גם אם אתם מציעים כסף בחינם (ואתם לא), חשוב לדעת שהשיטה לקידום בפייסבוק עובדת בצורה אחרת מגוגל – ההתמקדות היא יותר לתת ערך ותוכן ולגרום לקהל לעקוב אחריכם. רק אחרי שהגולשים נחפשים אליכם כמה וכמה פעמים, סיכויי ההצלחה שלכם עולים. מה שאומר שכדי לעבוד עם פייסבוק עליכם לבנות קהל של עוקבים, לתת ערך ולא בהכרח "לדחוף" מוצרים ומכירות.

כמובן, כל עסק והסיפור שלו אבל חשוב להבין את ההבדלים בין פרסום ממומן בגוגל ופייסבוק. בגוגל יש אנשים שמחפשים עכשיו את השירות/המוצר שלכם ובפייסבוק הדברים קצת אחרת. עם זאת, ברגע שיש להם קהל והצלחתם לייצר מעורבות גבוהה של הגולשים – הדרך שלהם להצלחה יכולה להיות הרבה יותר חזקה. אין כמו לקוחות קבועים שבאמת אוהבים את המותג ומעורבים בו באופן שוטף.

על קידום ממומן באינסטגרם

אינסטגרם שייכת לפייסבוק ולכן המערכות מאוד דומות. קידום ממומן באינסטגרם יכול להיות מאוד דומה לשיטות של הקידום הממומן בפייסבוק. ניתן לפרסם לפי תכונות הקהל שאתם מחפשים (גיל, מין, אזור גאוגרפי), לפי תחומי העניין של הגולשים ועוד אינסוף אפשרויות חיתוך.

רבים טוענים שאינסטגרם היא ה-מקום לצעירים, אבל נראה שיש גם כמות די גדולה של מבוגרים שמשתמשים באינסטגרם בשנים האחרונות. מומלץ מאוד לעוסקים בתחומי העיצוב והאופנה. אנחנו גילינו שיש המון אנשים במגוון תחומים וגם אם אתם לא מאמינים שהקהל שלכם שם שווה לבדוק ואפילו רק רימרקטינג שיכול להיות מאוד יעיל.

קמפיין רימרקטינג בקידום ממומן

אם יש לכם אתר ואתם מכניסים לשם גולש בפעם הראשונה, הסיכוי שהוא יבצע את הפעולה שאתם מבקשים (יקנה משהו או ישאיר פרטים) הוא 3%. זו ההסתברות הממוצעת בכל האתרים בעולם. מה שאומר שיש 97% סיכוי שהגולש לא יעשה כלום. כלומר אתם השקעתם כסף, זמן, מאמץ ומרבית הסיכויים שכל ההשקעה שלכם לפח.

לעומת זאת, הגולש הממוצע מבצע עסקה רק אחרי 7 פעמים שהוא נחשף למותג. הסטטיסטיקה מראה שהוא צריך להיחשף כמה וכמה פעמים למותג עד שהוא מרגיש בטוח להתקדם. אז מה עושים? הקמפיין הממומן הכי אפקטיבי הוא קמפיין רימרקטינג – פרסום לקהל יעד שכבר נחשף אל המותג שלכם. כלומר ביקר באתר/ בעמוד הפייסבוק/ בערוץ היוטיוב או בכל נכס דיגיטלי שיש לכם.

כל הפלטפורמות שרשמנו לעיל (ועוד הרבה יותר) מאפשרות להטמיע קוד מסויים באתר שלכם, שיאפשר לכם "לרדוף" אחרי אותם המבקרים. רימרקטינג דינמי אומר שאתם יכולים להציג להם פרסומות לפי הפעולות שהם ביצעו. לדוגמא, תוכלו להציג באנר עם כל המוצרים שהיו בסל הקניות אצל אותו הגולש שהוסיף לסל ולא ביצע רכישה. מדהים לא?

קידום (או מיקוד) ממומן פרסונלי לפי גולש

היתרון הגדול בקידום ממומן שלא תמיד אפשרי בקידום אורגני, הוא היכולת לפגוע בגולשים הנכונים ברגע הנכון. אם אנחנו יודעים יותר על הגולשים שלנו, מנתחים את הפעולות שלהם ויודעים לחזור אליהם עם קידום ממומן ופרסום שמכיל את המסר הנכון בזמן הנכון – יש לנו יותר סיכוי להגיע,"לפגוע" בהם ולהגדיל את כמות הפניות והרכישות. מילת המפתח היא הרלוונטיות.

רוצים שגם אנחנו נפגע בקהל היעד שלכם? נגדיל את כמות הפניות אל העסק ואת כמות הרכישות באתר? מחפשים קידום ממומן אפקטיבי שקולע בול במטרה? אנחנו כאן בשבילכם.

The post קידום ממומן רק עם מקצוענים – כל השיטות והטריקים שצריך לדעת appeared first on Razi Interactive.

לפרסום בגוגל אין מחירון. המערכת עובדת כמכרז בזמן אמת ולכן אותה מילת מפתח עולה סכום אחר בכל תחום ובכל שעה. בפועל יש שלושה סעיפי עלות. הראשון הוא התקציב שהולך לגוגל. השני הוא דמי הניהול, אם יש ספק בתמונה. השלישי לא מופיע בשום הצעת מחיר ולכן גם אף אחד לא מתקצב אותו: מה שנשרף בחודשי הלמידה. שני הראשונים ידועים מראש. השלישי הוא בדרך כלל זה שקובע אם הקמפיין מחזיר או לא. ומתי בכל זאת שווה לנהל את זה לבד? יש לזה תשובה. היא לא תמיד מה שתשמעו מספק.

למה אין מחירון לפרסום בגוגל?

בכל פעם שמישהו מקליד שאילתה, גוגל מריצה תחרות מהירה בין המפרסמים שרוצים להופיע עליה. התחרות נסגרת בשבריר שנייה והיא רצה מחדש בכל חיפוש. לכן אותה מילת מפתח יכולה לעלות סכום אחד בבוקר וסכום אחר בערב. זו גם הסיבה שאי אפשר לקבל תשובה אחת לשאלה כמה עולה קידום ממומן בגוגל.

המודל נקרא PPC, תשלום לפי קליק. אתם משלמים כשמישהו מקליק על המודעה ולא כשהיא מוצגת. המחיר של אותו קליק נקרא CPC, עלות לקליק.

וכאן חשוב לעצור, כי זו הנקודה שבה רוב הדיונים על מחיר יוצאים מפוקוס. הקליק הוא יחידת התשלום, לא יחידת ההצלחה. המספר שקובע אם הפרסום משתלם הוא כמה עולה לכם המרה, כלומר לקוח. לא כמה עולה קליק. אפשר להוריד את מחיר הקליק ובמקביל להפסיד כסף. אפשר גם לשלם על קליקים יקרים ולהרוויח יפה. אבל כדי להגיע למספר שבאמת חשוב צריך להבין קודם מה קובע את מחיר הקליק.

מה קובע אותו בפועל:

• כמה מפרסמים רוצים את אותה מילה. ביטוי שכל התחום נלחם עליו יקר. ביטוי ארוך ומדויק יותר בדרך כלל זול בהרבה.
• מידת ההתאמה בין השאילתה, המודעה והעמוד שאליו היא מובילה. גוגל מתגמלת התאמה טובה. הקליק יוצא זול יותר על אותה עמדה.
• מה הסיכוי שיקליקו. מודעה שמקבלת הקלקות משלמת פחות על אותה עמדה ממודעה שאף אחד לא נוגע בה.
• איפה ומתי. אזור גיאוגרפי, שעה ומכשיר משנים את התחרות.

ויש כאן שכבה שקל לפספס: אתם לא מתחרים רק על הסכום. גוגל מדרגת את המודעות לפי שילוב של מה שאתם מוכנים לשלם ושל האיכות שהיא מזהה, כך שמפרסם שבנה עמוד רלוונטי באמת יכול להופיע מעל מפרסם ששילם יותר ממנו. זה גם החלק במשוואה שהתחרות משפיעה עליו הכי פחות. את הסכום אתם קובעים ממילא, אבל את האיכות אף מתחרה לא יכול להעלות לכם.

בפועל זה אומר ששני עסקים באותו תחום, עם אותו סכום חודשי, יכולים לקבל תוצאות שונות לגמרי. ההבדל אינו בסכום ששילמו אלא באיכות של מה שבנו סביבו.

וזה נכון גם אחרי הקליק. אותו קליק בדיוק שווה סכומים שונים לגמרי בשני אתרים. באחד הגולש מוצא מיד את מה שחיפש ומשאיר פרטים. בשני הוא לא מבין לאן הגיע וחוזר לתוצאות החיפוש. לכן שיפור יחס ההמרה ושדרוג האתר קובעים כמה הקמפיין מחזיר לכם, אף שהם עבודה אחרת לגמרי מניהול הקמפיין ומתומחרים בנפרד. תקציב שמוזרם לעמוד שלא ממיר קונה תנועה ולא לקוחות.

שלושת המרכיבים של העלות

רוב הצעות המחיר שתקבלו מדברות על שני סעיפים. בפועל יש שלושה.

1. התקציב שהולך לגוגל. זה הסכום שאתם מזרימים למערכת. אתם קובעים אותו, הוא ניתן לשינוי ואין מינימום שגוגל מכתיבה. השאלה שחשובה כאן היא לא "כמה זה הרבה" אלא "כמה לקוחות הסכום הזה יכול להביא בתחום שלי".

ואת המספר הזה אפשר להשיג לבד ובלי לשלם. פותחים חשבון גוגל אדס ומשלימים את הגדרתו כולל פרטי חיוב. הכלי עצמו חינמי ואין חובה להריץ קמפיין, אבל בלי השלמת ההגדרה הוא לא נפתח. משם נכנסים למתכנן מילות המפתח (Keyword Planner), מקלידים את הביטויים שהלקוח שלכם היה מחפש ומסתכלים על טווח ההצעות המשוער. זה לא מדויק לשקל, אבל זה מספר אמיתי מהתחום שלכם. הוא שווה יותר מכל טבלה כללית שתמצאו במאמר כזה או אחר, כולל כאן.

ומה עושים עם המספר הזה. נניח שהמתכנן מראה טווח של 6 עד 9 שקלים לקליק על הביטוי המרכזי שלכם. נניח גם שמכל 20 קליקים נוצרת אצלכם המרה אחת (רכישה באתר, למשל). המשמעות היא שכל המרה עולה בין 120 ל-180 שקלים, עוד לפני שדיברנו על דמי ניהול. וכאן השאלה נעשית פשוטה: כמה שווה לכם לקוח אחד. המספרים כאן הם דוגמה ולא מחירון. החישוב עצמו הוא זה שצריך לרוץ עם המספרים שלכם.

2. דמי הניהול, אם יש ספק בתמונה. בשוק הישראלי רואים בעיקר שלושה מודלים. לכל אחד מהם יש היגיון ומחיר נסתר:

• אחוז מהתקציב. פשוט להבנה. הוא גם מתמרץ להגדיל תקציב גם כשלא צריך.
• ריטיינר חודשי קבוע. נוח לתכנון. פחות רגיש לגודל האמיתי של החשבון.
• תשלום שעתי או חבילת שעות. הכי שקוף מבין השלושה. דורש דיווח מסודר כדי שיהיה שווה משהו.

ומי עומד מאחורי כל מחיר. בין פרילנסר שרק התחיל לבין סוכנות פרסום בגוגל ותיקה יש פער עצום בדמי הניהול. מהצעות מחיר שראיתי אצל לקוחות שהגיעו אליי מספק קודם, הטווח בשוק רחב מאוד. הפער הזה לא אקראי. שווה להבין ממה הוא נובע לפני שבוחרים לפי המספר.

בקצה הזול יושבים לא פעם מי שרק סיימו קורס ומחפשים חשבון ראשון להתאמן עליו. הם באמת זולים. התקציב שלכם הוא חומר הלימוד. זה לא בהכרח פסול ולפעמים זה בדיוק מה שמתאים לתקציב קטן, אבל כדאי לדעת שזה מה שקניתם.

בקצה השני יושב מומחה פרסום בגוגל שראה הרבה חשבונות, מזהה מהר מה שורף כסף ויודע בעיקר מה לא לעשות. ההפרש בדמי הניהול נבלע לא פעם בתוך ההפרש בבזבוז. זה לא מובטח והוא תלוי לגמרי במי שיושב מולכם. לכן שווה לבדוק לפי מה שהוא שואל ולא לפי מה שהוא גובה.

שלושה סימנים שמבדילים ביניהם כבר בשיחה הראשונה:

• הוא שואל על העסק, על מי הלקוח ומה שווה לכם לקוח אחד, לפני שהוא מדבר על מילות מפתח.
• הוא שואל איך נמדדות אצלכם המרות היום, במקום להניח שיש מדידה.
• הוא אומר לכם גם מה הוא לא מתכוון לעשות ולמה. לא רק מה כן.

ויש סעיף נוסף שנוטה ליפול בין הכיסאות: ההקמה. הגדרת מדידה, בניית מבנה הקמפיינים וכתיבת המודעות. יש מי שמתמחר אותה כתשלום חד פעמי בהתחלה, יש מי שפורס אותה לתוך הריטיינר ויש מי שגובה אותה בהתחלה ומקזז אותה בחודשים שאחריה. כל השיטות לגיטימיות. מה שחשוב הוא לדעת מראש באיזו מהן אתם נמצאים.

והאתר עצמו הוא סעיף נפרד לגמרי. כאן חשוב לעשות סדר, כי זו נקודה שמבלבלת הרבה בעלי עסקים. ניהול קמפיין נוגע למודעות ולקמפיין: מילות המפתח, המודעות, ההצעות, הקהלים והמדידה. כל מה שקורה בתוך האתר, כלומר דף נחיתה, שיפור יחס המרה ותיקונים בעמודים, הוא עבודה אחרת וברוב הפעמים מתומחר בנפרד.

הדרך המקובלת לתמחר את החלק הזה היא לפי שעות עבודה בפועל, לפי מה שנדרש. יש לזה סיבה מעשית ולא רק מסחרית: אי אפשר לדעת מראש כמה עבודה עמוד ידרוש. לפעמים זה תיקון טופס של חצי שעה ולפעמים זה בנייה מחדש של המסר. הערכה גורפת מראש מייצרת אחד משניים, או תמחור חסר שמוביל לעבודה חלקית, או חבילה שנגבתה במלואה גם כשלא היה בה צורך. תשלום לפי שעות בפועל משלם על מה שנעשה ולא יותר.

מכאן נגזרת שאלה מעשית שכדאי לשאול מראש. האם מי שמנהל לכם את הקמפיין יכול גם לגעת באתר. ואם לא, האם הוא עובד בשיתוף פעולה מול מי שבנה אותו. קמפיינר שרואה שהעמוד לא ממיר ואין לו למי להעביר את זה לא באמת יכול לתקן את הבעיה. הוא יכול רק להמשיך לקנות קליקים.

אין תעריף אחיד ואין מחירון בענף. זו בדיוק הסיבה שהטווח כל כך רחב. מה שקובע את הערך הוא לא המספר אלא הגבולות: מה נכנס בדמי הניהול, מה מתומחר בנפרד ולפי מה, מי אחראי על מה שנמצא מעבר לגבול. שאלה אחת מגלה את זה מהר: מי מטפל בטופס ביום שהוא נשבר.

איך זה נראה בפועל. הצעה מסודרת מורכבת בדרך כלל משני סעיפים: דמי הקמה חד פעמיים ודמי ניהול חודשיים. דמי הניהול נגזרים משני דברים, גודל התקציב וסוג העסק. חנות אונליין עולה יותר מאתר תדמית, כי יש בה יותר מה לנהל: פיד מוצרים, קטגוריות ומדידה מורכבת יותר. בשירות שמוצע כאן דמי הניהול לאתר תדמית מתחילים ב-1,800 שקלים לחודש, לצד דמי הקמה חד פעמיים שמקוזזים החל מהחודש השישי. הסכום עולה כשהתקציב גדל וכשמדובר בחנות. הפירוט המלא נמצא בעמוד ניהול קמפיינים ממומנים בגוגל.

3. המרכיב השלישי. זה מה שנשרף בזמן שלומדים. הוא לא מופיע בשום הצעת מחיר ולכן גם לא נכנס לתכנון. הוא גם זה שאפשר לצמצם בלי להוסיף שקל לתקציב. על זה הפרק הבא.

העלות שלא מופיעה בשום הצעת מחיר

אלה חמישה מקומות שבהם כסף נעלם בחודשים הראשונים. ארבעה מהם ניתנים למניעה מלאה. החמישי, הזמן שלכם, רק ניתן לתמחור.

• המרות שלא הוגדרו. המרה היא פנייה, מכירה, הרשמה או שיחה. כשהיא לא מוגדרת במערכת, האלגוריתם עלול לכוון לכיוון של קליקים במקום לכיוון של לקוחות.
• חשבון שרץ בלי שאף אחד קורא אותו. דוח מונחי החיפוש מראה על מה שילמתם בפועל. בלי מילות מפתח שליליות אתם קונים שאילתות שאין לכם שום עניין בהן.
• התעלמות מההערות בחשבון. ציון נמוך של רלוונטיות או של חוויית עמוד נחיתה מתורגם לעלות גבוהה יותר על אותו קליק ועל אותה עמדה.
• טפסים ודפי נחיתה שאף אחד לא בדק. התנועה מגיעה, הכסף יורד וההמרה פשוט לא נוצרת.
• הזמן שלכם. אף אחד לא מכניס אותו לטבלה. שווה לתמחר אותו לפני שמחליטים, כי הוא לא מופיע בשום חשבונית ולכן קל לשכוח אותו.

כמה מזה באמת נשרף ואיך מוכיחים את זה במספרים, כתבתי בנפרד באיפה התקציב באמת נשרף.

המנגנון שלא רואים בשום דוח

מודעה שנדחית היא בעיה שקל לזהות. יש התראה, יש סיבה כתובה ויש מה לתקן. אבל לגוגל יש מנגנון שני שלא דוחה כלום ופשוט מגיש פחות.

והוא לא מודיע לכם כשזה קורה. אתם תראו פחות תנועה ותניחו שהשוק ירד או שהתקציב קטן מדי. בינתיים התקציב ממשיך לרוץ על מה שכן מוגש. זה ההבדל בין בעיה שרואים ביום שהיא קורית לבין בעיה שמשלמים עליה חודשים בלי לדעת שהיא קיימת.

המדיניות נקראת Limited ad serving, הגשה מוגבלת. הנוסח בתיעוד: "Ads from unqualified advertisers will be limited in specific scenarios to decrease the potential for negative user experiences when interacting with these ads". ומיד אחריו: "Individual ads will not be disapproved". כלומר ההגבלה היא ברמת החשבון ולא ברמת המודעה. אין דחייה, אין סיבה מוצגת ליד המודעה ואין מה לתקן במודעה עצמה. באילו תרחישים בדיוק זה קורה גוגל לא מפרטת.

וזה לא חדש. ביוטיוב האכיפה התחילה בספטמבר 2024. בגוגל סרץ' המדיניות הורחבה לתרחישים נוספים ב-12 ביוני 2026. ב-5 באוגוסט 2026 היא הורחבה לכלל מוצרי הפרסום. גוגל כותבת שהיישום הדרגתי ויושלם עד 2028, בלי לפרסם שלבי ביניים. המנגנון פועל כבר קרוב לשנתיים. רוב המפרסמים בישראל פשוט לא שמעו עליו. בפועל זה אומר שחשבון שנכנס לתחום המדיניות משלם את אותו תקציב על פחות חשיפות. אותה עלות, פחות הזדמנויות.

הגורמים שגוגל מונה, כלשונה:

• מאפייני החשבון (Account attributes)
• פעילות משתמשים והדיווחים שלהם (User activity and reports)
• ותק החשבון (Account maturity)
• השימוש בפורמטים של מודעות (Ad format usage)
• היסטוריית עמידה במדיניות (History of policy compliance)
• התחום שבו המפרסם פועל (Advertiser industry)
• סטטוס אימות המפרסם (Advertiser verification status)

זו רשימת גורמים ולא נוסחה. גוגל לא פרסמה משקלות, ספים או ציון. מספר מדויק בהקשר הזה לא מגיע משום מקור רשמי.

ואין דוח. אין עמודה, אין מדד ואי אפשר לפתוח את החשבון ולראות שהוא מוגבל. מה שכן קיים זו התראה בחשבון. לפי המדיניות היא מגיעה רק למי שחלק משמעותי מהחשיפות שלו נכנס לתחום המדיניות. מי שמושפע מתחת לסף הזה לא מקבל שום דבר.

אני מנהל חשבונות גוגל אדס של לקוחות ועדיין לא ראיתי חשבון מוגבל. גם אין דאטה מפורסמת על ההשפעה בפועל. מה שכן ראיתי זה שגוגל דוחפת את אימות המפרסם באגרסיביות, בהתראות בולטות בחשבון וגם במיילים. כך גוגל מנסחת את המדיניות.

איפה בודקים את סטטוס אימות המפרסם: בממשק נכנסים ל-Admin, משם ל-Account ושם פותחים את התפריט Policy. אם המשימה זמינה אצלכם, אפשר להתחיל משם. אם היא לא מופיעה, האימות מופעל אצלכם בהתראה של גוגל שמגיעה בחשבון או במייל. ישראל היא מדינה נתמכת ויש לה דף דרישות מסמכים ייעודי אצל גוגל.

הבדיקה של גוגל אורכת עד 5 ימי עסקים. במקרים נדירים היא יכולה להימשך עד 30 יום. אם גוגל קבעה לכם מועד אחרון ולא עמדתם בו, החשבון מושהה. המועד הזה לא ניתן להארכה.

ואם החשבון כן הוגבל: קיים טופס ערעור ייעודי בתמיכה של גוגל. התגובה הצפויה היא תוך 5 ימי עסקים. הפרט שמפיל סבב שלם: הטופס מבקש את מזהה החשבון שהוגבל ולא את מזהה חשבון הניהול.

מתי באמת שווה לנהל לבד?

זה הפרק שכמעט לא כותבים בענף. אז נתחיל דווקא מהצד שאומר כן.

סימנים שכן שווה לכם:

• התקציב קטן. כשדמי הניהול נוגסים בנתח גדול מהסכום החודשי, המספרים פשוט לא עובדים לטובתכם. זה שיקול לגיטימי ואין מה להתבייש בו.
• מוצר אחד או שירות אחד, קהל צר, אזור מוגדר. קמפיין אחד עם קבוצת מודעות אחת אפשר לתחזק בשעה בשבוע.
• יש לכם שעה קבועה בשבוע ואתם באמת מתכוונים לשמור עליה. לא "כשיהיה זמן".
• אתם מוכנים למדוד. מי שמגדיר המרות ביום הראשון וקורא את דוח מונחי החיפוש כל שבוע עוצר את רוב הבזבוז בשלב מוקדם.
• קמפיין עונתי או נקודתי. שלושה שבועות פעילים בשנה לא מצדיקים התקשרות שנתית.
• אתם רוצים ללמוד את המערכת. זו סיבה טובה בפני עצמה. גם אם בסוף תעבירו את זה הלאה, תדעו לקרוא דוח ולשאול שאלות נכונות. זה שווה כסף.

כדי לעשות את זה קונקרטי: נגרייה שמייצרת מטבחים בגוש דן, עם ביטוי חיפוש עיקרי אחד ורדיוס של כמה עשרות קילומטרים, היא חשבון שאפשר להחזיק בשליטה מלאה בשעה בשבוע אחרי הקמה מסודרת. חנות אונליין עם ארבע מאות מוצרים בקטגוריות שונות היא כבר עבודה אחרת לגמרי. גם הטעויות בה יקרות יותר.

סימנים שזה יעלה לכם יותר ממה שתחסכו:

• כמה קמפיינים במקביל, בכמה משטחים, עם קהלים שונים.
• תחום יקר לקליק, שבו שבוע של הגדרה שגויה נשרף מהר.
• אין באמת מי שיקרא את הדוחות בקביעות. ההודאה בזה מראש חוסכת הרבה.
• אין מדידה באתר ואף אחד לא מתכנן להתקין אותה.
• תהליך מכירה ארוך שקורה בטלפון ובפגישות, כשההמרה האמיתית מתרחשת הרחק מהאתר.

ואם התקציב קטן כל כך שגם עשרים קליקים בחודש הם מאמץ, לפעמים השאלה הנכונה היא בכלל אחרת: אולי הכסף עובד טוב יותר בערוץ אחר. פרסום ממומן בפייסבוק מתנהג אחרת ומתאים לשלב אחר של המודעות לצורך.

השורה כאן היא שאין תשובה אחת. יש חשבונות שרצים לבד יפה מאוד במשך שנים. ויש חשבונות שנשרפים תוך חודש. ההבדל הוא כמעט תמיד מי מסתכל על הנתונים ובאיזו תדירות, לא מי לחץ על הכפתורים.

מה לשאול מנהל קמפיינים לפני שסוגרים

אם החלטתם להעביר את זה הלאה, חמש שאלות מפרידות בין ספק שקוף לספק שפחות. אף אחת מהן אינה מלכודת. ספק טוב ישמח לענות עליהן.

1. על שם מי פתוח חשבון גוגל אדס ומה קורה איתו אם נפרדים? חשבון על שם העסק נשאר אצלכם עם כל ההיסטוריה שלו. חשבון שיושב בתוך חשבון ניהול של הספק בלי גישה שלכם הוא סיפור אחר.
2. איך נמדדות אצלנו המרות היום ומה בדיוק נספר כהמרה? אם התשובה מתחילה ומסתיימת בקליקים ובחשיפות, זו תשובה חלקית.
3. מה נכנס בדמי הניהול ואיך מתומחר מה שלא? כתיבת מודעות והתקנת מדידה שייכות בדרך כלל לניהול הקמפיין. עבודה בתוך האתר, כמו דף נחיתה או תיקון טופס שנשבר, היא בדרך כלל סעיף נפרד. השאלה הנכונה אינה אם זה כלול אלא לפי מה זה מחושב כשצריך את זה.
4. באיזו תדירות נקבל דיווח ומה יהיה בו? דוח שמראה מה השתנה ולמה שווה יותר מדוח שמראה כמה קליקים היו.
5. איזו גישה תהיה לנו לנתונים בזמן אמת? לא לדוח חודשי בפורמט מעוצב, לנתונים עצמם.

השירות של ניהול קמפיינים ממומנים בגוגל מוצע לעסקים שרוצים בעלות מלאה על החשבון ומדידה שהם רואים בעצמם. פירוט מלא נמצא בעמוד ניהול קמפיינים ממומנים בגוגל.

שאלות נפוצות

כמה עולה קליק בגוגל? אין מספר אחד. כל טבלה כללית תטעה אתכם. עלות הקליק (CPC) נקבעת במכרז ומשתנה לפי תחום, תחרות, איכות המודעה ומיקום גיאוגרפי. הדרך לקבל הערכה אמיתית לתחום שלכם היא מתכנן מילות המפתח בחשבון גוגל אדס, שמציג טווח הצעות משוער לכל ביטוי, בחינם.

מה תקציב מינימלי לפרסום בגוגל? גוגל לא קובעת מינימום. השאלה המעשית היא כמה קליקים צריך כדי להסיק מסקנה: אם המרה אחת נוצרת מכל 50 קליקים, תקציב שקונה 20 קליקים בחודש לא יגיד לכם כלום. תקציב מינימלי הוא הסכום שקונה מספיק קליקים בתחום שלכם כדי להחליט אם להמשיך.

מה זה PPC? PPC הם ראשי התיבות של תשלום לפי קליק. משלמים רק כשגולש מקליק על המודעה ולא על עצם הצגתה. זה מודל התמחור הבסיסי של פרסום ברשת החיפוש של גוגל.

כמה עולה ניהול פרסום בגוגל? אין תעריף אחיד בענף. שלושת המודלים הנפוצים הם אחוז מהתקציב, ריטיינר חודשי קבוע ותשלום שעתי. מה שקובע אם המחיר הגיוני זה לא הסכום אלא ההיקף. מדידה וכתיבת מודעות שייכות בדרך כלל לניהול. עבודה בתוך האתר, כמו דף נחיתה או שיפור יחס המרה, היא סעיף נפרד שמתומחר לרוב לפי שעות בפועל.

אפשר לפרסם בגוגל בלי אתר? בחלק מסוגי הקמפיינים אפשר להוביל לשיחת טלפון או לטופס ליד בתוך גוגל. בפועל רוב סוגי הקמפיינים מבקשים כתובת נחיתה כלשהי. וגם כשאין דרישה טכנית, בלי עמוד שאפשר לבדוק ולשפר כמעט אין על מה לעבוד כשהתוצאות חלשות.

כמה זמן עד שרואים תוצאות? נתונים ראשונים מגיעים תוך ימים. מסקנה אמיתית דורשת מספיק המרות כדי להבחין בין מגמה לרעש. זה תלוי לגמרי בכמות הקליקים ובשיעור ההמרה בתחום. ובלי הגדרת המרות תקינה קשה יהיה לדעת מה בדיוק עבד. בעסק שמריץ קמפיין אחד בלבד סביר לנחש מאיפה הגיעה פנייה, אבל לא איזה ביטוי ואיזו מודעה הביאו אותה. זה בדיוק מה שצריך כדי לשפר.

כמה עולה קידום ממומן בגוגל? קידום ממומן בגוגל מורכב משלושה סעיפים: התקציב שהולך לגוגל, דמי ניהול אם יש ספק בתמונה ומה שנשרף בחודשי הלמידה. אין מחירון לאף אחד מהשלושה. את הראשון אפשר להעריך במתכנן מילות המפתח, השני נקבע מול הספק והשלישי תלוי בשאלה אם הוגדרו המרות ביום הראשון.

האם גוגל יכולה להגביל את החשבון בלי שאדע? לפי מדיניות ההגשה המוגבלת, מפרסם שחלק משמעותי מהחשיפות שלו נכנס לתחום המדיניות מקבל התראה בחשבון. מי שמושפע מתחת לסף הזה לא מקבל התראה. אין דוח או עמודה שמציגים את זה. מודעות בודדות לא נדחות בתהליך הזה.

השורה התחתונה

פרסום בגוגל עולה שלושה דברים: כסף לגוגל, כסף לניהול אם בחרתם בזה וכסף שנשרף בזמן הלמידה. את השניים הראשונים אתם שולטים בהם מהיום הראשון. את השלישי מצמצמים בעיקר בשתי פעולות פשוטות: להגדיר המרות לפני שמדליקים קמפיין ולקבוע לעצמכם שעה קבועה בשבוע להסתכל על הנתונים.

מי שמסמן את שני אלה, יש לו מוצר אחד וקהל צר וגם שעה קבועה ופנויה בשבוע, יכול בהחלט לנהל לבד. השעה הפנויה הזו היא בדרך כלל מה שנשבר ראשון, כי היא נגמרת ברגע שיש עומס בעסק. בדיוק אז החשבון מפסיק להיות מטופל.

ומי שמעדיף להעביר את זה למישהו שעושה את זה כל יום, מוזמן להתחיל מניהול קמפיינים ממומנים בגוגל או להשאיר פרטים ונדבר על מה שיש לכם היום בחשבון.

The post כמה עולה פרסום בגוגל ומתי באמת שווה לעשות את זה לבד appeared first on Razi Interactive.

במרוצת השנים שעברו, הזמנים השתנו לגמרי והחיים החלו להראות שונה לחלוטין. האדם בעל הידע כבר לא נתפס כאדם בעל הכוח או המעמד הגבוה, אלא כאדם רגיל כמו כל אדם אחר. השוני הגדול שלנו יש ולא היה במאה ה16 הוא האינטרנט ומנוע החיפוש של גוגל. אם פעם כאשר היינו מבקשים להיחשף למידע היינו הולכים לאדם בעל הכוח ומקשיבים לו, היום אנחנו לא זקוקים לאותו אדם אלא אנחנו עושים את זה בלחיצת כפתור. אם פעם כדי לשמוע מישהו מנוסה בחיים היינו הולכים להורים ומנסים לשאול אותם, או הולכים לספריה ומחפשים את הספרים הנכונים, היום כל שעלינו לעשות הוא להיכנס דרך המחשב או הטלפון הנייד למנוע החיפוש של גוגל ולמצוא כמעט את כל המידע שאנחנו רוצים תוך שניות ספורות.

מאותן הסיבות שהוזכרו, נכון יותר לשנות את המשפט שאמר סר פרנסיס בייקון אל המשפט שמתאים למציאות של היום – "ניהול וחיפוש ידע זה כוח". מכיוון שכל המידע שאנחנו רוצים למצוא נמצא במרחק אפסי מאיתנו, אנחנו כבר לא מתרשמים מהידע כמו שהיינו מתרשמים ממנו בעבר. היום במקום להגיד ידע זה כוח אנחנו חיים בעידן של השאלה – האם האדם יודע כיצד למצוא את המידע הרלוונטי ביותר ובאיזה מהירות הוא עושה את זה?

במאמר זה נרצה להתייחס לשינויים שיצרה גוגל במאגר הידע האנושי. כפי שציינו, גוגל הפכה את המידע העולמי לנגיש יותר. התפיסה שלנו לגבי חיפוש ידע השתנתה והפכה להיות מהירה יותר. כאשר אדם מסויים שואל את עצמו שאלה, הוא ניגש באופן אינסטנקטיבי למנוע החיפוש ומוצא תשובה לשאלתו תוך שניות ספורות. יתר על כן, אפילו השפה שלנו השתנתה וכאשר אדם רוצה לשאול שאלה, חבריו יציעו לו "לגגל" אותה באינטרנט.

האם הנגישות גורמת לנו לשכוח מידע?

הנגישות היום יומית למידע ולמנועי החיפוש השונים שבראשם עומד מנוע החיפוש של גוגל, גורמים לנו לזלזל בידע, לא להתאמץ כדי לזכור אותו ואף לירידה במוטיבציה, בקוגניציה ובמחשבה. המידע לא נשמר לנו בראש מכיוון שאנו לא טורחים לשמור אותו, אלא סומכים על מנוע החיפוש שיעשה את זה בשבילנו במידת הצורך.

במחקר של Betsy Sparrow ועמיתיה, הנבדקים התבקשו להקליד במחשב 40 משפטי טריוויה, כמו "עין של יען גדולה יותר מהמוח שלה". לכל משפט שהתבקשו להקליד, הייתה הערה באם המידע ישמר במחשב או יימחק. בבדיקת זיכרון בהמשך, נמצא שהנבדקים זכרו פחות את המשפטים שידעו שישמרו במחשב. לפיכך ניתן להניח שכאשר אנו יודעים שהמידע נגיש ואין לנו צורך לזכור אותו, אנחנו זוכרים פחות.

אז כולנו נחשפנו לאדם אחד לפחות שמשתמש כל יום בתוכנות ניווט על מנת להגיע לאותו מקום עבודה שהוא עובד בו במשך שנים, כאשר בלי תוכנת הניווט הוא ילך לאיבוד. חלקנו הגדול זוכר את אותם הימים שהיינו זוכרים מספרי טלפון בעל פה בלי שימוש באביזרי עזר. היום הטלפונים החכמים עושים את זה בשבילינו והאנשים שזוכרים מספרי טלפון הולכים ומתמעטים. דניאל וגנר טוען שהפלאפונים, האינטרנט ומנועי החיפוש הפכו להיות ה"דיסק קשיח" של הזיכרונות שלנו ואין לנו את הרצון והמוטיבציה לזכור דברים בעצמנו.

ומצד שני, האם המידע הנגיש הפך אותנו ל"מומחים"?

ובהמשך לאמור, אנו חייבים לציין שלאינטרנט ולמנועי החיפוש יש המון צדדים חיובים, אולי אפילו הרבה יותר מאלו השליליים. בעזרת מנועי החיפוש הפכנו להיות מומחים כמעט בכל תחום. האינטרנט גמר את עידן הבדלי המעמדות בהקשר של מידע, ואנשים מחזיקים בידיהם כוח גדול מזה שהיו מחזיקים בעבר. היום כל אדם עם חיבור לאינטרנט יכול לחפש וללמוד מגוון עצום של נושאים. מאיך להתקין מזגן ועד איך להטיס מטוס.

אנשים צורכים הרבה יותר מידע מאשר היו צורכים בעבר והמידע נהיה נגיש לכל אדם שיחפוץ בו. בנוסף, המידע שאנחנו נחשפים אליו הרבה יותר מגוון וחושף אותנו לעולמות שבעבר לא יכולנו בכלל להיחשף אליהם, גם אם היינו אנשי מעמד עליון בעלי ידע רב. היום ניתן לקרוא בשניות על דברים שקורים בצד השני של הגלובוס, או דברים שקורים מתחת לאף שלנו ולא היינו שומעים עליהם ללא האינטרנט ומנוע החיפוש.

תוצאות החיפוש של גוגל – הקדמה

כאשר אנו מחפשים בגוגל, נוכל להבחין בשתי סוגים של תוצאות: תוצאות ממומנות ותוצאות אורגניות. התוצאות הממומנות הן אלו שנמצאות בד"כ בחלק העליון של הדף ובצידו השמאלי, ועשרת התוצאות האורגניות נמצאות במרכז הדף.

התוצאות הממומנות הן מודעות שמפורסמות על ידי בעלי עסקים והן כרוכות בתשלום לפי כמות הקליקים. על מנת לפרסם במיקום זה, משתמשים במערכת של Google Adwords והפרסום מתבצע לפי מילת מפתח. ככל שיש יותר מפרסמים על מילת מפתח מסויימת, המחיר לקליק יקר יותר, ממש כמו במכרז. לחצו לקריאה נוספת על קידום ממומן

לעומת זאת, התוצאות האורגניות הן התוצאות שגוגל ממליצה עליהן כתוצאות הכי רלוונטיות לאותו מונח החיפוש. גוגל מעוניינת להציג בתוצאות אלו את האתר הכי רלוונטי לגולש ולכן קובעת פרמטרים לדירוג אתרים באלגוריתם שלה. לדוגמא, ככל שיש יותר קישורי עוגן ( לדוגמא: הפקת סרטון תדמית ) ממקורות רלוונטיים ברשת אל דף מסויים, יש לאותו דף יותר סיכויים להופיע בתוצאות החיפוש של אותה מילת המפתח.

עבודתם של מקדמי אתרים היא לפענח מהם הפרמטרים באלגוריתם של גוגל וכך לקדם דפים לראש תוצאות החיפוש. לעומת זאת, גוגל משנה באופן קבוע את הפרמטרים הללו, מכיוון שהיא יודעת שיש מקדמי אתרים שמשנים את תוצאות החיפוש ועלולים לפגוע בגוגל. כלומר, עלולים לגרום למנוע החיפוש להיות לא רלוונטי למשתמש שחיפש מילת מפתח כלשהיא, ובכך לגרום לגולש לוותר על גוגל ולהשתמש במנוע חיפוש אחר.

תוצאות מותאמות לכל גולש

מכיוון שגוגל מעוניינת להציג לגולש את התוצאה הכי רלוונטית כבר בחיפוש הראשון, היא מנסה לשנות את האלגוריתם שלה ולהציג תוצאות שונות ומותאמות לכל גולש. בשנים האחרונות החיפוש נעשה יותר ויותר מותאם אישית, כך שאדם שמחפש מונח מסויים באילת לא יראה בהכרח את אותן התוצאות אם יחפש בתל אביב למשל.

בנוסף למיקום הגיאוגרפי, גוגל משנה את תוצאות החיפוש לפי היסטוריית הגלישה של אותו גולש, לפי היסטוריית השיחות שלו בג'ימייל, לפי סוג המכשיר שלו (אייפון/ אנדרואיד/ טאבלט/ מחשב נייח וכד') ועם הזמן מוסיפה עוד ועוד פרמטרים לחיפוש ייחודי לכל גולש.

יתר על כן, חלק מהתוצאות ומהמודעות שאנו רואים מגיעות אלינו מכיוון שביקרנו באתר מסוים. בעל האתר השתיל לנו בדפדפן קובץ "קוקיס" ומאותו הרגע הוא יכול לפרסם רק לנו את אותה המודעה שוב ושוב. שיטת הפרסום הנ"ל נקראת Remarketing או בעברית – פרסום חוזר. לקריאה נוספת כאן

האם המידע שמוצג בגוגל משפיע על תפיסת העולם שלנו?

כאשר אנו מבינים כיצד פועל מנוע החיפוש של גוגל, עולות שאלות רבות בנוגע להשפעה של גוגל על תפיסת העולם של המשתמשים. החיפוש אכן נעשה מותאם אישית יותר ויותר, אך כאשר כל גולש רואה תוצאות שונות, השאלה אילו תוצאות לא הופיעו אצלו בחיפוש ומדוע? או למשל, כיצד גוגל יודעת אילו תוצאות הכי רלוונטיות לאותו הגולש? האם הצגה של אותו המידע שוב ושוב לא עלול לקבע את המחשבה שלנו ולמנוע רב גוניות?

פרופ' לוונדווסקי מספר במחקרו על הטעות הנפוצה לגבי חיסונים של ילדים. הוא טוען שאנשים סומכים יותר על מידע שמדורג גבוה בתוצאות החיפוש ומכך יוצא שמידע שגוי לעיתים מקבל תאוצה ברשת, והופך אותו למידע נפוץ אך שגוי. כלומר, אפילו תוצאות חיפוש שגויות עלולות לקבע את דפוס המחשבה שלנו.

בדומה לפרופ' לוונדווסקי, גם חוקרים אחרים בחנו את המשמעות של דירוג אתרים במנוע החיפוש, על תפיסת העולם שלנו (המאמר המלא בקישור כאן ). הם בחנו נבדקים בעזרת Eye-Tracking והציגו להם חיפוש של גוגל. גם במקרה זה התוצאות השגויות הופיעו בראש תוצאות החיפוש ובכל זאת הנבדקים האמינו שהתוצאות הללו יותר נכונות, למרות שהמידע האמיתי הופיע בתוצאות שהיו בהמשך הדף. התופעה נגרמת לכאורה מכיוון שהגולשים מסתמכים על מנוע החיפוש שידרג בשבילם את התוצאה הרלוונטית ביותר, למרות שלרובם אין להם מושג כיצד מנועי החיפוש מדרגים את התוצאות.

נניח וארצה למשל לחפש את שמו של חבר כנסת מסויים. מכיוון שבעבר כבר גלשתי בדף מסויים של אותו ח"כ, סביר להניח שאראה את אותו הדף במקום הראשון. האם הצגה של תוצאה מסויימת שוב ושוב לא עלולה לקבע את המחשבות שלי? או למשל, נניח והדף הראשון בתוצאות החיפוש מכיל המון דפים שקודמו רק על ידי מקדם אתרים אחד, האם הוא לא מונע מהגולשים לקבל מידע נוסף על אותו חבר כנסת? האם הוא מונע בעצם את היתרון שיש לאינטרנט ברב גוניות של דעות ומידע?

ההשפעה של גוגל על תוצאות הבחירות באוסטרליה

רוברט אפשטיין ביצע ניסוי בו הוא היטה את תוצאות מנוע החיפוש, בנוגע ל-2 מתמודדים על ראשות הממשלה באוסטרליה. חלק מהנבדקים צפו בתוצאות חיוביות על מועמד מסויים, שקודמו לראש תוצאות החיפוש. חלק מהם צפו בתוצאות חיוביות שקודמו לגבי המועמד השני וחלק צפו בתוצאות נייטרליות. לאחר הניסוי הנבדקים התבקשו לדרג את מידת האמון שלהם במועמדים ולסיכוי שיבחרו בהם בבחירות הקרובות. נמצא שההטייה עבדה ואלו שראו תוצאות חיוביות בראש התוצאות על מועמד מסויים, נטו לבחור בו ולהיפך.

ההשפעה של גוגל על התקשורת והעיתונות

בנוסף להשפעה שציינו על הגולשים עצמם, ניקי אשר מהמגזין ניימנלאב, מתאר את ההשפעה של קידום אתרים על כתיבה של ידיעות וחדשות באינטרנט. הכותבים צריכים לדאוג שהטקסט יהיה מותאם למנועי החיפוש ושיהיו לו המון קוראים. אם פעם העיתונאים היו כותבים מאמרים ענייניים בכדי לחשוף את האמת לציבור, היום הם כותבים מאמרים בצורה שונה, כדי לקבל כמה שיותר חשיפה וקליקים.

לפיכך, ניתן להבין שיש השפעה כפולה על תפיסת העולם של הגולשים. הן מהצד של מקדמי האתרים שמשפיעים על תוצאות החיפוש והן מהצד של התקשורת שפועלת בדומה למקדמי האתרים ושמה דגש על כמות הכניסות ולא בהכרח על איכות המידע.

שימוש בגוגל וניתוח מאגרי מידע למטרות מחקר

מעבר להשפעה של גוגל על דעת הקהל העולמית (לטובה או לרעה), ניתן למצוא יתרונות בשימוש במידע העצום להבנה של העולם, ולניבוי ומחקר בעזרת חכמת ההמונים. חוקרים רבים משתמשים בניתוח של מאגרי מידע כדי לנבא או לחקור תחומים מסויימים. הכלי לתכנון מילות מפתח של גוגל, מציג את כמות החיפושים החודשית הממוצעת של כל מילות המפתח.גוגל טרנדס מציג את החיפושים הבולטים באיזורים ספציפיים בעולם ואת נפח החיפוש שלהם בכל תקופה של זמן. כמו כן, אפילו בדיקה של השלמת המילים של גוגל, יכולה להביא אותנו לגיבוש של רעיונות מחקר ומסקנות שונות שעלולות להשפיע על ההבנה שלנו את העולם.

השלמת מילים אוטומטית – Autocomplete

צמד החוקרים בייקר ופוטס החליטו לבחון את הסטריאוטיפים שיש בארה"ב בעזרת השלמת המילים של גוגל. הם חיפשו בגוגל שאלות על קבוצות אתניות וראו את ההשלמות שיצאו. למשל, כאשר חיפשו "למה שחורים" הם ראו שהשלמת המילים כללה את החיפוש "למה שחורים מסריחים".

כאשר אנחנו מחפשים מונח מסויים ורואים את השלמת המילים, יש סיכוי שנבחר לחפש מונח אחר משרצינו. כלומר, השלמת המילים יכולה לשנות את דעתנו ואת התפיסה שלנו בנושאים מסויימים. יתר על כן, במקרה זה ייתכן והשלמת המילים רק חיזקה את הסטריאוטיפים. אנחנו מניחים שאם כל כך הרבה אנשים מחפשים את אותו הסטריאוטיפ על אותה קבוצה אתנית, כנראה שהסטריאוטיפ נכון.

ניתוח מונחי חיפוש או ניתוח מחשבות?

החוקר סטפן דווידוויץ' מנתח את מונחי החיפוש ומוכיח לנו שאנחנו עדיין מושפעים מדעות קדומות. הוא מצא שלמרות השאיפה לשיוויון מיגדרי, הורים אמריקאים שואפים שבניהם יהיו חכמים ובנותיהם רזות. במאמרו הוא מראה שעל כל 10 חיפושים של "האם בתי מחוננת?" היו 25 חיפושים של "האם בני מחונן?", למרות שבפועל יש 11% יותר בנות מבנים בכיתות מחוננים. בנוסף, הוא מראה שעל כל 10 חיפושים של "האם בני סובל מעודף משקל?" היו 17 חיפושים של "האם בתי סובלת מעודף משקל?" למרות שבפועל בנים שמנים יותר ב-9% מבנות. דווידוביץ' מציב תמונת מראה מול החברה ומוכיח שהשאיפה לשיוויון מיגדרי היא רק על הדף כאשר מדובר בילדים שלנו.

אם היה רוצה לחקור את הסוגיה בדיווח ישיר, ייתכן ולא היה יכול למצוא הבדלים מכיוון שאנשים לא מודעים ולא בהכרח ידווחו על עצמם ככאלו. לעומת זאת, כאשר הוא בודק את נפח החיפוש, הוא בעצם מנתח את מחשבותיו הממוצעות של האדם. למרות שהניתוח איננו אמפירי, ניתוחים שכאלו יכולים לתרום למדע ולעזור לנו להבין את מחשבותיו של האדם וכפועל יוצא, לגרום לנו להרהר ולשנות את דעותינו בהקשרים שונים ומגוונים.

כלים נוספים של גוגל וצורת השפעתם על תפיסת הידע העולמית

בנוסף להשפעה שיש לתוצאות החיפוש על תפיסת הידע שלנו, כלים נוספים של גוגל השפיעו ותרמו למערך המידע העולמי. גוגל סקולאר למשל, מעודדת את המחקר העולמי ומאגדת המון מחקרים מדעיים במקום אחד. ג'ימייל אפשרה לנו לשתף ידע בין אנשים במהירות, בקלות וללא הגבלת נפח. גוגל דרייב מאפשרת לנו לעבוד על מאגרי מידע בשיתוף פעולה אונליין, להכין טפסי שאלונים ולאחסן את המידע העצום על הענן של גוגל. כל אלו הוסיפו ועזרו לנו להעביר מידע בקלות בין אנשים, מה שבעבר היה אפשרי רק בדרכי תקשורת מסורתיים ואיטיים יותר. המידע הפך לנגיש יותר ואפשר למשתמשים להיות מעודכנים יותר וחשופים יותר למידע העולמי.

"ניהול וחיפוש ידע זה כוח"

בתחילת הפוסט הצגנו את ההשפעה השלילית של מאגר המידע של גוגל. אנשים נוטים לשכוח מידע כאשר הם יודעים שהמידע שמור ונמצא במרחק של כמה קליקים בודדים מהם. כמו כן, מכיוון שיש כמות אדירה של ידע שלא היה קיים בעבר ואין לנו אפשרות לזכור הכל, נשמע הגיוני שהאינטרנט הפך "לדיסק הקשיח שלנו". ממש כמו שהמוח שלנו פועל, הזיכרון לטווח ארוך שומר את המידע וזיכרון העבודה משתמש בו, כך גוגל שומר את המידע לרשותנו וכאשר אנו זקוקים לו אנחנו מחפשים אותו.

בהמשך הצגנו כיצד פועל מנוע החיפוש והאלגוריתם של גוגל. כמו כן הצגנו את השינויים לטובת חיפוש מותאם אישית לכל גולש. הצלחנו להראות כיצד שינויים אלו וככלל דירוג האתרים, עלול להוות בעיה ועלול לקבע את המחשבות והדעות שלנו. מקדמי האתרים עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות למשל ואפילו אנשי התקשורת והעיתונאים ששינו את שיטות הכתיבה שלהם בהתאם לגוגל, עלולים להשפיע עלינו.

יחד עם זאת, עצם קיומו של מאגר מידע שכזה עוזר לנו המון וניתוח שלו יכול לתרום למחקר ולמדע. חוקרים רבים משתמשים בניתוח של מאגרי מידע כדי ללמוד על מחשבות האדם ובכך יכולים לשנות את תפיסת עולמנו בהקשרים שונים. כלים שונים של גוגל עזרו לנו לתקשר ולהעביר מידע בקלות תוך שניות בודדות. המידע הפך לנגיש יותר ואפשר למשתמשים להיות מעודכנים יותר וחשופים יותר לידע העולמי, מה שלא יכלו לעשות בעבר.

החשיפה הגדולה והנגישות של מרבית בני האדם למאגר מידע עצום שכזה אפשרה לנו ללמוד, להתפתח ולהפוך למומחים כמעט בכל תחום רק אם נרצה. אנו יכולים להשתמש בגוגל לטובה או לרעה, אנו יכולים לטעות ולהטעות אך בכל אופן התפיסה שלנו השתנתה בקשר לידע, אנחנו כבר לא אותו אדם שהיינו פעם ללא כל הידע שיש היום ברשותנו. לפיכך, נכון יותר לשנות את המשפט שאמר סר פרנסיס בייקון למשפט שמתאים למציאות של היום – "ניהול וחיפוש ידע זה כוח". אז כדי שהכח יהיה בידכם, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר איך לחפש בגוגל ולמצוא את המידע המבוקש במהירות ובקלות.

The post מה הקשר בין גוגל, זיכרון לטווח ארוך וניתוח מחשבות? appeared first on Razi Interactive.

מה זה בעצם רימרקטינג? (ולמה זה קריטי עבורכם)

במילים פשוטות, רימרקטינג ("ריטרגטינג" או "שיווק מחדש") היא שיטה ספציפית בפרסום ממומן המאפשרת לכם להציג מודעות ממוקדות לגולשים שכבר ביקרו באתר שלכם או צפו בסרטונים שלכם בעבר. במקום "לירות באפלה" ולחפש לקוחות חדשים לגמרי, המערכת מאפשרת לנו "לתפוס" את הגולש ברגעים שונים ברחבי הרשת – ביוטיוב, בג'ימייל או באתרים מובילים. המטרה היא להזכיר לו את המותג שלכם בדיוק כשהוא בשל להשלים את הפעולה שהתחיל, בין אם זו רכישה או השארת פרטים. הנה דוגמה משלנו:

מה זה שיווק מחדש בעידן ה-AI?

בימינו רימרקטינג הוא כבר לא רק "שתילת עוגיה". זהו מערך חכם של מסרים שמלווים את הגולש ברחבי רשת החיפוש, YouTube, Gmail ו-Discover. המטרה היא אחת: הגדלת יחסי ההמרה לצורך ROI (החזר השקעה) חיובי ומדיד.

במקום מודעה גנרית, אנחנו משתמשים היום בטכניקות מתקדמות:

• Demand Gen: הדור החדש של הקמפיינים שרץ ב-YouTube Shorts ומשתמש ב-AI למציאת קהלים דומים (Lookalike Segments) שנוטים להמרה.
• Ad Sequencing (רצף מודעות): אנחנו לא משעממים את הלקוח. סרטון אחד מציג את הבעיה, השני מציע פתרון, והשלישי מציג עדות לקוח והצעה לרכישה .
• סוכני וידאו ו-AI: לא חייבים ימי צילום ארוכים ויקרים. אנחנו בונים מערך של סרטוני AI קצרים שמלווים את הגולש בתהליך הרכישה ומציגים את הבידול שלכם והערך המוסף.

השיטה להוזלת עלות לקוח: אל תסתפקו ב"לעקוב" אחריו

ברימרקטינג המודרני, הלקוח כבר מכיר אתכם. הוא כבר היה באתר, הוא כבר ראה את המוצר. עכשיו, המטרה שלנו היא לא רק "להופיע לו מול העיניים" שוב ושוב, אלא לתת לו את הדחיפה המדויקת שהייתה חסרה לו כדי לסגור עסקה.

השורה התחתונה: רימרקטינג הוא ה"קלוזר" שלכם

תחשבו על סרטון רימרקטינג כמו על מלצר בבית קפה: הלקוח כבר עיין בתפריט, והסרטון הוא הרגע שבו המלצר ניגש ומציע לו בדיוק את הקינוח שהוא התלבט לגביו, ברגע הנכון להזמין. כשזה עשוי נכון – זה לא מציק, זה שירותי ומוכר.

רוצים לבנות סדרת מסרים חכמה שתחזיר את הלקוחות הביתה?

צרו קשר לבניית אסטרטגיה מנצחת

טיפים ליצירת סרטוני רימרקטינג

לא מזמן פרסמנו מדריך מקיף: 10 טיפים מתוחכמים ויעילים ליצירה וניהול של סרטוני רימרקטינג (שיווק מחדש) . בעזרת כלי ה-AI של NotebookLM, זיקקנו את הנוסחאות המדויקות ביותר מתוך מקורות רשמיים של גוגל, כדי לעזור לכם להפוך גולשים "מתלבטים" ללקוחות משלמים . במדריך תמצאו פירוט על מודל ה-ABCDs של גוגל, המעבר לקמפייני Demand Gen, ואיך להפוך סרטון לחנות של ממש (Shoppable Ads).

The post איך לפרסם רק לגולשים שכבר ביקרו באתר – עד שיהפכו ללקוחות שלכם בעזרת שיווק מחדש – Remarketing appeared first on Razi Interactive.